המונח גמילה מתאר את פרק הזמן שבו מתרחשת הפחתה הדרגתית של הנקה או האכלה בפורמולה בזמן שהתינוקמתחיל בהדרגה לאכול מזון מוצק. זהו זמן בעל השפעה מהותית על חייו של תינוק שכן הוא לא רק כרוך בשינויים מהיריםרבים עבור הילד, אלא הוא גם קשור להתפתחות העדפות מזון, התנהגויות אכילה ומשקל הגוף בילדות, בגיל ההתבגרותובחיים הבוגרים.
לכן, האופן שבו ילד עובר לכלכלה מוצקה עשוי להשפיע לאורך כל חייו של הפרט. מסורתית, הצגת המזון המוצק מתחילהבמרקם טחון בסיוע של האכלה מכפית על ידי ההורים.
מלבד הגישה המסורתית, קיימת שיטה אלטרנטיבית, שאותה הכניסה לראשונה גיל ריפלי בשנת 2005, שמטרת השיטההיא לקדם האכלה עצמית של תינוקות מגיל שישה חודשים, המכונה גמילה בהנחיית התינוק BLW שהפכה להיותפופולארית ב15–10 השנים האחרונות.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על הנקה בלעדית במשך ששת החודשי הראשונים לחיים, והנקה מתמשכת במקביללמזון המוצק לפחות עד גיל שנתיים. לפי ארגון הבריאות העולמי, הכנסת מזונות משלימים צריכה להעשות בהדרגה ובתזמוןנכון, כאשר המטרה להתחיל מגיל 6 חודשים כאשר ההנקה הבלעדית כבר לא יכולה לספק מספיק חומרים מזינים ואנרגיהלגדילה והתפתחות של התינוק, והתזונה צריכה להכיל מזונות המציעים את החומרים המזינים והאנרגיה הללו.
האם בגישה של האכלה עצמאית קיים סיכון גבוה יותר לחנק?
חנק יכול להתרחש בקלות אצל תינוקות הלומדים לאכול, מכיוון שהם מזיזים מזון בחלל הפה, לועסים ונושכים בפעםהראשונה; בגיל שישה חודשים, ייתכן שהתינוק עדיין לא פיתח את המיומנויות הנדרשות כדי לבלוע בבטחה מזונות מלאים.
תיתכן אי התאמה בין היכולת הנראית לעין של התינוק להאכיל את עצמו לבין היכולת האמיתית לעשות זאת, לא כל הילדיםבני 6 חודשים מוכנים מבחינה התפתחותית להתחיל לאכול מוצקים.
ככלל, ראו שיש מעט יותר אירועים של חנק בקרב תינוקות שההורים בחרו להאכילם בגישת BLW לעומת האכלה בכפית, אבל, הסיכון עלה בעקבות הפריטים שההורים הציגו לתינוק - למשל תפוח גס, שהיה מוקדם מידי עבור התינוק לאכילהבאופן עצמאי.
האם השיטה של האכלה עצמאית בידי התינוק גורמת לחסרים תזונתיים ועיכוב בגדילה?
במחקרים נמצא כי לא היה הבדל משמעותי מבחינת הערך התזונתי הכולל של תינוקות שהיו בשיטת האכלה עצמית לביןאלא שקיבלו את המזון בכפית, ללא הבדל משמעותי במגמת העליה במשקל.
האם שיטת האכלה עצמית גורמת לחסרים בברזל?
מגיל שישה חודשים ואילך, הנקה אינה מספקת לתינוק מספיק ברזל כדי לספק את הדרישות שלו, לכן, יש צורך בכמותמוגברת של ברזל ממזונות משלימים.
ההשערה של החוקרים הייתה כי מזונות שמאפשרים אכילה עצמאית, הכוללים בדרך כלל ירקות ופירות מבושלים, הינםבדרך כלל בעלי ערך ברזל נמוך.
במחקר שהיה על קבוצה מצומצמת של פעוטות, אכן נמצא כי אף אחד מהם לא עמד בדרישות של WHO הנוגעות לכמותהדרושה לפעוט מבחינת כמויות הברזל הדרושות.
האם האכלה עצמית של התינוק גורמת לוויסות טוב יותר של מנגנון רעב/שובע, ולמעשה תורמת להפחתת השמנת יתרבעתיד?
נמצא כי תינוקות בשיטת האכלה עצמית היו עם משקל גוף נמוך יותר מאלה שהיו בהאכלה בידי ההורים עם כפית. נראה כיהתינוקות שאכלו עצמאית ידעו לווסת את כמויות המזון טוב יותר מאלה שקיבלו מזון בכפית.
לגבי בררנות באוכל חלק מהמחקרים מצאו כי תינוקות בגישת האכלה עצמית נטו להעדיף פחמימות כאשר תינוקות בהאכלהמכפית העדיפו מתוקים.
נמצא כי תינוקות בהאכלה עצמית צרכו רמות גבוהות יותר של מלח, כיוון שאכלו משולחן המשפחה (פחות מתאים לגילאיםהקטנים).
האם השיטה משפרת את הארוחה המשפחתית ושיתוף הפעולה של התינוק?
נמצא שאין קשר בין שיטת האכלה להתנהלות המשפחתית בזמן הארוחה ושיתוף הפעולה של התינוק.
כיום, עדיין אין מספיק מחקרים בנושא כדי להסיק מסקנות ברורות באיזו גישה עדיף לבחור כאשר מתחילים להכניס מזוןמוצק לתזונת התינוק.
מאכזב מאוד שמידע כזה שימושי לא נמצא בחוברת שרוכשים ממך! זה בהחלט יכל לסייע לנו בהתנהלות הראשונית ובאופן שבו היינו מציגים מוצקים לראשונה, באופן כללי החוברת שלך לוקה מאוד בחסר לא מסייעת במיוחד בנושא ובהחלט לא מצדיקה את העלות המוגזמת שלה. חבל!