בעקבות ריבוי פניות בנושא פותחת סידרה של פוסטים המבוססים על מחקרים לנרמול תופעת הריפלוקס (רגורגיטציה - חזרת תוכן המזון מהקיבה או הוושט החוצה כפליטה) בקרב תינוקות בריאים.
היום בחרתי להתחיל ממחקר של Hegar et al., 2009 שעקב אחרי 130 תינוקות מגיל לידה ועד גיל שנה.
המחקר למעשה בדק את ההתפתחות הטבעית של תהליך הריפלוקס בקרב תינוקות בריאים (במילים פשוטות = פליטות).
נמצא כי כמות הפליטות (אירועי הריפלוקס) בקרב התינוקות הייתה גבוהה ביותר בחודש הראשון לחיים (73% מהתינוקות פלטו), ופחתה בהדרגה בגיל חמישה חודשים ל-50% מהתינוקות.
במשך החודשים הראשונים לחיים, 20% מהתינוקות חווה ריפלוקס יותר מ-4 פעמים במהלך היממה.
לאחר גיל שנה, רק 4% מהפעוטות חווה ריפלוקס על בסיס יומי. נמצא עוד כי תינוקות יונקים סבלו פחות מאירועי ריפלוקס מאשר תינוקות בהזנה משולבת (הנקה + פורמולה).
עליית התינוקות במשקל הושפעה מתכיפות הריפלוקס, במיוחד הושפעו תינוקות שהיו על תזונה משולבת.
המסקנה של החוקרים הייתה כי הריפלוקס הוא תופעה הנפוצה בגילאי הינקות, אשר פוחתת לאורך הזמן ובדרך כלל חולפת לחלוטין בגילאי שנה.
נמצא כי העליה במשקל ב-4 החודשים הראשונים לחיים הייתה נמוכה יותר בקרב תינוקות שסבלו מריפלוקס יותר מ-4 פעמים ביממה.
המחקר מצא עוד כי תינוקות יונקים הדגימו פחות פליטות מתינוקות שהיו על תזונה משולבת.
לסיכום, התופעה היא נורמאלית ופיזיולוגית ומושפעת בעיקר מהאנטומיה של היילוד. היא לא מסכנת אותו ובהמשך הראה מחקרים מוכיחים כי הפליטה אינה חומצית במיוחד לא בחודשים הראשונים, לא גורמת לכאב וכי תינוקות שפולטים או פולטים פחות בוכים לאורך היממה ללא תלות בקיומו או חסרונו של הריפלוקס.
Bio - https://doi.org/10.1111/j.1651-2227.2009.01306.x
Comments