top of page

שינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגוף האישה לאחר הלידה

התקופה שלאחר הלידה, המכונה גם משכב לידה, מתחילה מרגע הוצאת השליה עד להתאוששות פיזיולוגית מלאה של מערכות ואיברים שונים. התקופה שלאחר הלידה מתחלקת לשלושה שלבים עיקריים, שלב אקוטי - 24 השעות הראשונות לאחר לידה של השליה, מוקדם - עד 7 ימים, ומאוחר - בין 6 שבועות ועד 6 חודשים. לכל שלב יש את השינויים והאתגרים הקליניים הייחודיים לו.


קיימת עייפות גופנית כללית מיד לאחר הלידה. הדופק עשוי להיות מוגבר מספר שעות לאחר הלידה עקב התרגשות או כאבים ובדרך כלל מתנרמל ביום השני לאחר הלידה. לחץ הדם עלול לעלות עקב כאב או התרגשות, אך הוא בדרך כלל בטווח הנורמלי.

טנפרטורת הגוף יכולה להיות גבוהה במעט מהנורמה, עד 37.2 מעלות צלזיוס, מלווה ברעד, הזעה או סחרחורת ב-24 השעות הראשונות ומתנרמלת תוך 12 שעות. עליית הטמפרטורה מיוחסת לספיגה מערכתית של מטבוליטים שהצטברו עקב התכווצויות שרירים.


גם קצב הנשימה מתחיל לחזור בחזרה לרמה שלפני ההריון וזה תוך 2 עד 3 ימים. עלייה בטמפרטורה מעבר ליום השלישי או מעל הגבול העליון (38 מעלות צלזיוס) תאותת להתפתחות של זיהום.

לרוב, ישנה ירידה במשקל של 5 עד 6 ק"ג עקב הוצאת תוצרי הריון ואיבוד דם נלווה. ירידה נוספת של 2 עד 3 ק"ג מיוחסת להשתנה (הצטברות של לא מעט נוזלים בהריון ובמהלך הלידה). הירידה במשקל עשויה להימשך עד 6 חודשים לאחר הלידה כתוצאה מירידה בנפח הנוזלים.


שינויים במערכת הרבייה -

אינבולוציה, המונח שניתן לתהליך של חזרה של איברי הרבייה למצבם לפני ההריון. מיד לאחר הלידה, הרחם ואזור השליה מתכווצים במהירות כדי למנוע איבוד דם נוסף. התכווצות רחם מהירה זו עלולה להוביל לכאבי בטן או התכווצויות לאחר הלידה. בשלב זה, הרחם בעל טונוס מוגבר, בזמן מישוש נרצה לבדוק שהוא מרגיש קשיח (סימן להתכווצות) ומשקלו 1000 גרם, לאחר השבוע הראשון הוא שוקל 500 גרם, ולאחר 6 שבועות ישקול כ-50 גרם.


רירית הרחם משוחזרת באופן מלא תוך 2 עד 3 שבועות. הלוכיה - הדימום לאחר הלידה, מקורה ברחם, צוואר הרחם והנרתיק. הלוכיה אדומה בתחילה לאחר מכן, הלוכיה משנה את צבעה לצהבהב או חום חיוור. לבסוף, הלוכיה לבנה ומכילה בעיקר ריר, הלוכיה יכולה להימשך עד 5 שבועות לאחר הלידה.


שינויים במערכת האנדוקרינית (הורמונאלית) -

תחילת הווסת הראשונה לאחר הלידה משתנה ותלויה אם האם מניקה או לא. אם האם אינה מניקה, נצפה לחזרת הווסת בשבוע השישי עד השמיני לאחר הלידה ברוב המקרים. זמן חזרת הביוץ בקרב מניקות תלוי בתדירות ההנקה ומיוחס לרמות פרולקטין גבוהות בסרום הקשורות בהנקה. בקרב נשים מניקות, הווסת חוזרת בדרך כלל תוך 4 עד 5 חודשים, ובמקרים מסוימים, יכולה להיות חזרה מאוחרת יותר עד 24 חודשים. עם זאת, הביוץ יכול להתחיל בהיעדר מחזור, והריון יכול להתרחש.


נפח בלוטת התריס יורד למצב שלפני ההריון במהלך כ-12 שבועות לאחר הלידה, ותפקוד בלוטת התריס חוזר לקדמותו במהלך 4 שבועות לאחר הלידה. הרגישות לאינסולין מתחילה לעלות לאחר הלידה ומתחדשת תוך 2 עד 3 ימים לאחר הלידה. בקרב נשים עם עודף משקל, חזרת הרגישות לאינסולין לוקחת בממוצע 16-15 שבועות.


שינויים במערכת השתן -

דופן השלפוחית עשוי להיות בצקתי, ושלפוחית השתן עלולה להיות מפושטת יתר על המידה והאישה לא תרגיש את הדחף למתן שתן. החזקה או אצירה של השתן בימים הראשונים לאחר הלידה עשויה לנבוע מרפיון שרירי הבטן, טונוס של שרירי רצפת האגן, אטוניה של שלפוחית השתן, דחיסה של השופכה על ידי בצקת או המטומה, עיכוב רפלקס של שחרור השתן כתוצאה מטראומה גניטורינארית.


יכולים להופיע כאבים לאחר הלידה בזמן ניסיונות הטלת השתן תופעה שיכולה לנבוע מקרעים, קרע בצוואר הרחם או הנרתיק או אפיזיוטומיה. במהלך ההריון, כוחות הלחיצה של הרחם והירידה בטונוס השופכן שנגרמת על ידי פרוגסטרון, הירידה בפריסטלטיקה ויכולת ההתכווצות מובילים להתרחבות מערכת המאספת, ומגדילים את נפח הכליות ב-30% מהמצב שלפני ההריון. השופכנים המורחבים ואגן הכליה חוזרים בדרך כלל למצב שלפני ההריון תוך ארבעה-שמונה שבועות.

חשוב לנסות להתפנות גם אם לא קיימת התחושה לריקון, כל 4-3 שעות לאחר הלידה.


שינויים בנפח הנוזלים -

ישנו מעבר של נוזלים מחלל חוץ-תאי לחלל התוך תאי, המקביל ל-6 עד 8 ליטר של מים בגוף. יתר על כן, הפעילות המתמשכת של מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (RAAS) במהלך ההריון מובילה לעודף של 950 מ"ק של נתרן.

מתרחשת השתנה מרובה בשבועיים הראשונים שלאחר הלידה, ולא נדיר שיש תפוקת שתן של 3000 סמ"ק ליום. כמות הנוזלים העודפת שנשמרה במהלך ההריון הולכת ויוצאת מהמערכת דרך הסינון הכלייתי. קצב הסינון הגלומרולרי חוזר לקו הבסיס בשמונה שבועות לאחר הלידה.


שינויים המטולוגיים -

ההמטוקריט עשוי לרדת בתחילה עקב איבוד דם הקשור ללידה ולעלות בהמשך, נפח הפלזמה יורד עקב השתנה מרובה וריבוי התאים יחסית לנוזלים. ערכי ההמטוקריט חוזרים לנורמה תוך 3-5 ימים לאחר הלידה כאשר נפח הפלזמה מתחיל לעלות. הפער בערכי ההמוגלובין בשלב שלאחר הלידה נובע מהשונות בנפח הפלזמה עקב תנודתיות נוזלים. מחקרים שמעריכים את ערכי המוגלובין בשלב שלאחר הלידה מצביעים על כך שלוקח לפחות 4-6 חודשים כדי להחזיר את ההמוגלובין למצב הטרום הריוני.


שינויים קרדיווסקולריים -

ישנם שינויים מבניים והמודינמיים משמעותיים במהלך תקופת הלידה. כידוע תפוקת הלב עולה במהלך ההריון. המערכת חוזרת לערכי טרום הלידה תוך שעה עד שעתיים לאחר הלידה ולערכים שלפני ההריון בשבועיים לאחר הלידה (לחץ דם).


שינויים במערכת העיכול -

האם עלולה לפתח גזים או עצירות עקב ileus של המעי (הנגרמת על ידי כאב או נוכחות של הורמון השליה רלקסין במחזור הדם), אובדן נוזלי גוף, רפיון דופן הבטן וטחורים.

העצירות לאחר הלידה נובעת מהירידה בזמן המעבר של המזון במערכת העיכול הנגרמת על ידי פרוגסטרון.

לאחר הלידה, רמות הפרוגסטרון והגסטרין יורדות תוך 24 שעות, והריפלוקס החומצי והתסמינים הנלווים חולפים במהלך שלושה עד ארבעה ימים.




Romano M, Cacciatore A, Giordano R, La Rosa B. Postpartum period: three distinct but continuous phases. J Prenat Med. 2010 Apr;4(2):22-5.

Brown JS, Posner SF, Stewart AL. Urge incontinence: new health-related quality of life measures. J Am Geriatr Soc. 1999 Aug;47(8):980-8.

Bystrova K, Matthiesen AS, Vorontsov I, Widström AM, Ransjö-Arvidson AB, Uvnäs-Moberg K. Maternal axillar and breast temperature after giving birth: effects of delivery ward practices and relation to infant temperature. Birth. 2007 Dec;34(4):291-300.

Benson MD, Haney E, Dinsmoor M, Beaumont JL. Shaking rigors in parturients. J Reprod Med. 2008 Sep;53(9):685-90.

Negishi H, Kishida T, Yamada H, Hirayama E, Mikuni M, Fujimoto S. Changes in uterine size after vaginal delivery and cesarean section determined by vaginal sonography in the puerperium. Arch Gynecol Obstet. 1999 Nov;263(1-2):13-6.

Mulic-Lutvica A, Bekuretsion M, Bakos O, Axelsson O. Ultrasonic evaluation of the uterus and uterine cavity after normal, vaginal delivery. Ultrasound Obstet Gynecol. 2001 Nov;18(5):491-8.

Sokol ER, Casele H, Haney EI. Ultrasound examination of the postpartum uterus: what is normal? J Matern Fetal Neonatal Med. 2004 Feb;15(2):95-9.

Crowley WR. Neuroendocrine regulation of lactation and milk production. Compr Physiol. 2015 Jan;5(1):255-91.

Gaberšček S, Osolnik J, Zaletel K, Pirnat E, Hojker S. An Advantageous Role of Spectral Doppler Sonography in the Evaluation of Thyroid Dysfunction During the Postpartum Period. J Ultrasound Med. 2016 Jul;35(7):1429-36. Sivan E, Chen X, Homko CJ, Reece EA, Boden G. Longitudinal study of carbohydrate metabolism in healthy obese pregnant women. Diabetes Care. 1997 Sep;20(9):1470-5

Rogers RG, Leeman LL. Postpartum genitourinary changes. Urol Clin North Am. 2007 Feb;34(1):13-21.

Au KK, Woo JS, Tang LC, Liang ST. Aetiological factors in the genesis of pregnancy hydronephrosis. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 1985 Nov;25(4):248-51.

Cheung KL, Lafayette RA. Renal physiology of pregnancy. Adv Chronic Kidney Dis. 2013 May;20(3):209-14.

de Boer K, ten Cate JW, Sturk A, Borm JJ, Treffers PE. Enhanced thrombin generation in normal and hypertensive pregnancy. Am J Obstet Gynecol. 1989 Jan;160(1):95-100.

Blouw R, Scatliff J, Craig DB, Palahniuk RJ. Gastric volume and pH in postpartum patients. Anesthesiology. 1976 Oct;45(4):456-7.

289 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page