top of page

אתגרים פיזיולוגיים לאחר לידה

אתגרים פיזיולוגיים יכולים להשפיע על תהליך ההחלמה של היולדת לאחר הלידה ולהאריך את התקופה הנדרשת למנוחה והתאוששות של הגוף. לאחר הלידה יכולים להתעורר כאבים בישיבה, הליכה, והרמת התינוק שלך. יכול להיות שתצטרכי לקחת משככי כאבים וזו אופציה חשובה לזכור במקרים שקיים כאב שמגביל את הפעילות שלך.


בפוסט זה אדון במספר קשיים פיזיולוגיים היכולים להתעורר לאחר הלידה ודרכי ההתמודדות האפשריים עימם:


1. אפיזיוטומיה או קרעים פריאנליים - כדי להפחית את הכאבים והאי נוחות המתלווה לקרעים פיזיולוגיים או חתך יזום באזור הפרינאום המבוצע במהלך הלידה את יכולה לנקוט באמצעים הבאים:

  • הניחי פד קפוא כדי להפחית בצקתיות במקום ולהפחית את תחושת הכאב. פדים קפואים ניתן להכין באופן עצמאי בבית, ניתן להוסיף מעל הפד גם אלוורה להרגעת המקום הכואב. קיימים גם פדים קפואים רב פעמיים המכילים ג׳ל הנוחים לשימוש באזור הפרינאום.

  • את יכולה להתחיל לעשות תרגול הדרגתי לרצפת האגן (כיווץ ושחרור) כבר לאחר הלידה, ולשלב נשימות בתרגילים. מסייע בהזרמת הדם במקום ומחזיר אותך חזרה לתפקוד. לאחר 6 שבועות משכב הלידה מומל. לפנות לפיזיותרפיסטית רצפת אגו לבדיקה וביקורת.

  • השתמשי בבקבוק פרי כדי לנקות את האזור במים חמים (ניתן להוסיף גם שמנים) המסייעים במניעת דלקות באזור וצמיחה של בקטריות מכיוון שמדובר ברקמה פצועה ומקום לח. חשוב לעשות את הניקוי לאחר כל ביקור בשירותים. השתמשי במגבונים לניגוב האזור בטפיחות במקום בנייר טואלט שעלול להכאיב ולהיות גס על הרקמה הפצועה.

  • השתמשי בפדים בלבד / תחתון סופג (שימוש בטמפונים או גביעונית אסורים בכל הזמן של הדימום לאחר לידה).

  • את יכולה לעשות אמבטיות ישיבה עם מים חמימים / קרירים לבחירתך. חשוב לשכב אחרי אמבטיית ישיבה חמימה להרגעת האזור ומניעת בצקתיות.

  • את יכולה להסתייע בכרית המיועדת לשימוש לטחורים - עגולה, שמגביהה אותך ומונעת לחץ על המקום הכאוב. לעיתים מסייע לשבת על משטחים קשיחים ולא רכים כדי להימנע מכאב.


2. חוסר שליטה על שלפוחית השתן במאמץ / ללא מאמץ - לאחר הלידה, יכולה להופיע אי שליטה על סוגרי השתן, מצב שגורם לדליפת שתן במידה והשלפוחית מלאה, את מתעטשת או משתעלת. בדרך כלל הדליפה מפסיקה באופן עצמוני מספר שבועות לאחר הלידה. במקרים אחרים, שהדליפה נמשכת מעבר לחודש-חודשיים, יש צורך בתרגול רצפת האגן עם פיזיותרפיסטית כדי להחזיר את היכולת.


3. חוסר שליטה בהתרוקנות הצואה - במקרים מסויימים לאחר לידה יכולה להופיע אי שליטה על הסוגר שאחראי ליציאת הצואה, יכולה להיות בריחת צואה או גזים. התייעצי עם הרופא אם זה קורה, ניתן לסייע על ידי ביצוע תרגילים (קיגל ועוד) עם פיזיותרפיסטית לרצפת האגן כדי לשפר את המצב, לעיתים, נדרשת התערבות ניתוחית.


4. טחורים - לעיתים קרובות מופיעים טחורים כבר בהריון, הטחורים עלולים להוביל לכאב מקומי ותחושת גרד. רוב הטחורים נעלמים בחודש הראשון לאחר הלידה, אבל, קיימים מצבים של טחורים ממושכים. כדי להימנע ולטפל בטחורים חשוב לשמור על מצב של סדירות ביציאות ולהימנע ממצבים של עצירות (לשתות הרבה מים ולאכול תזונה המכילה סיבים), ניתן להשתמש בהתזה של שמנים על האזור להרגעה (witch hazel), אמבטיות ישיבה במים חמימים עם מעט סבון / שמנים, הימנעי מהרמת משקלים כבדים והסתייעי במשחות מרגיעות מקומית.


5. בעיות בהנקה - בשבועות הראשונים לאחר הלידה, מרבית הנשים המניקות חוות אי נוחות / כאב קל בפטמות או מלאות בשדיים (שיכולה להפוך לגודש). עבור חלק מהנשים החוויה קשה יותר ולכן יש צורך בייעוץ מוקדם כדי להימנע ממצבים של הפסקת הנקה.


6. חוסר איזון של בלוטת התריס - 8-3 חודשים לאחר הלידה, 7-5% מהנשים יפתחו דלקת של בלוטת התריס (תירואידיטיס), מצב דו שלבי כאשר בשלב הראשוני בלוטת התריס הופכת להיות דלקתית ופועלת ביתר (היפרתרואידיזם) ואחר כך חוזרת לתפקוד רגיל והופכת לתת פעילה (היפותירואידיזם).

הסימפטומים של היפותירואידים נמשכים תקופה קצרה וכוללים תחושה של חום (גלי חום), חולשה בשרירים, רעד, חרדה, פעימות לב מהירות, חוסר יכולת להתרכז ואיבוד משקל. הבלוטה יכולה להחלים לחלוטין מהיפותרואידיזם, אבל אם הדלקת פוגעת בבלוטה היא יכולה להפוך להיות פעילה בתת פעילות.

סימפטומים של תת פעילות הבלוטה כוללים עייפות, עצירות, איבוד זיכרון, חוסר סבילות לקור, התכווצויות שרירים, חולשה, עלייה במשקל ובעיות בתפוקת חלב אם. היפותירואידיזם יכול להיפתר והבלוטה תחזור לתפקוד תקין. אם הבלוטה ממשיכה בחוסר התפקוד שלה הרופא המטפל ייתן לך תרופות לאיזון הפעילות.

חשוב לשים לב לתסמינים אלה ולעשות ביקורת אצל הרופא במידת הצורך כדי למנוע מצבים של דיכאון לאחר לידה, היכול להופיע בעקבות חוסר איזון של בלוטת התריס.


7. בעיות בכיס מרה - כיס המרה הוא איבר קטן המקבל מרה מהכבד ומרכז אותה לפני שהוא מפנה את המרה למערכת העיכול לסייע בעיכול השומנים. ההורמונים במהלך ההריון מגבירים מעט את הסיכון של האישה ההרה לאבנים בכיס מרה, שנוצרים עקב האטה בהעברת המרה מכיס המרה למערכת העיכול. אם האבנים עוזבות את כיס המרה הן עלולות לחסום את פתח המרה ולגרום להתכווצויות וכאבים.

סימפטומים של אבנים בכיס מרה כוללים בחילות, הקאות, נפיחות בטנית, גרפסים, העברה של גזים, חוסר עיכול, כאב מתמיד ומתגבר בבטן עליונה, כאבים מתחת לכתף ימין (הקרנה) או כאבים בין הכתפיים באזור השכמות. הכאב מתעורר לאחר אכילה של מזון שומני או בלילה, ונמשך כחצי שעה עד מספר שעות. אם את חווה הזעות, צמרמורת, חום, עור צהוב או צואה בצבע אפור עלייך לפנות באופן מיידי לטיפול רפואי. הטיפול כולל ניתוח לפרוסקופי להוצאת כיס המרה.


8. דימום מאוחר לאחר לידה - דימום מאסיבי המתרחש לאחר 24 שעות מהלידה או 6 שבועות לאחר הלידה. זיהום או חלקים מהשליה שנותרו ברחם גורמים לדימום, אשר מתרחש בקרב 1% מהנשים. אם האישה מאבדת כמויות דם גדולות היא עלולה לפתח אנמיה. כדי לטפל בדימום מסירים את חלקי השליה שנותרה על ידי ביצוע היסטרוסקופיה במקרים מסויימים משתמשים בתרופות (כמו ציטוטק לפליטת השארית) ומתן אנטיביוטיקה במקרים של התפתחות של דלקת.


9. אנמיה חמורה - אנמיה זהו מצב שכמות כדוריות הדם האדומות נמוך מהרגיל. נשים רבות נמצאות בטווח של אנמיה קלה במהלך ההריון ולאחר הלידה, אבל 4-2 אחוז מהנשים סובלות מאנמיה חמורה בעקבות הדימום לאחר הלידה. אנמיה מעלה את הסיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה. סימפטומים של אנמיה כוללים חולשה, סחרחורות, קוצר נשימה ועייפות כללית. בשביל האבחנה הרופא ישלח אותך לבדיקת דם (בדרך כלל, מבוצעת בדיקה בבי החולים ולאחר 6 שבועות משכב הלידה). במקרים מסויימים נותנים ברזל לוריד כטיפול במצב או מנות דם בצמוד ללידה עצמה.


10. לחץ דם גבוה לאחר הלידה - קיימים מקרים בהם יש לחצי דם גבוהים במהלך ההריון, לרוב המצב חוזר לנורמה לאחר הלידה. חלק מהנשים ממשיכות לסבול מלחצי דם גבוהים לאחר הלידה ויש נשים שמפתחות את התופעה רק לאחר הלידה. במקרים מסויימים מסתייעים בטיפול תרופתי לאיזון האישה לאחר הלידה.


11. כאבי גב וירך - לאחר הלידה, נשים רבות חוות כאבים בגב התחתון או באגן. לפעמים, הכאב נגרם מסיבוב יתר או מתיחה של הגב התחתון או האגן ומפרק הירך, כאשר היא מורדמת על ידי האיפודרל או הרדמה ספינאלית. הכאב יכול להתלוות לימים הראשונים או השבועות הראשונים לאחר הלידה, ורבים מהמטפלים ממליצים ליטול איבופרופן להקלה על הכאבים. לעיתים, האישה זקוקה לפיזיותרפיה בהגבלה משמעוית בתנועה עקב הכאב.

אם פצעת או שברת את עצם הזנב (coccyx) לפני או במהלך הלידה הלידה, המעבר של התינוק באגן יכול לגרום לתזוזה או שבירה של העצם, מה שעלול להוביל לכאבים באזור. העצם נרפאת עם הזמן (שבועות עד חודשים). אפשר להסתייע בקירור המקום, ישיבה במשטחים נוקשים ונטילה של משככי כאבים מסוג איבופרופן.

לפעמים במהלך ההריון והלידה קיימת היפרדות גדולה מהרגיל של אזור הפוביס (pybic sympysis) אזור החיבור הקדמי של אגן האישה, מה שגורם לחלק מהנשים כאב עוצמתי בתנועה ובמהלך הלידה עצמה. חשוב לשמור על האגן סימטרי ולבצע פחות תנועות אסימטריות כמו עליה במדרגות, להסתייע בחגורה אורטופדית או לקשור צעיף סביב האגן כדי לקבע אותו.


12. נימול או כאבים בידיים - לאחר הלידה, את יכולה לחוש תחושת נימול או עקצוצים, חולשה או כאב בידיים ומפרק כף היד. הסימפטומים יכולים להופיע עקב הבצקת מסביב לעצב בכפות הדיים שלך (למשל, דלקת של התעלה הקרפאלית), הנגרמים עקב נוזלים עודפים שצברת במהלך ההריון. לאחר הלידה, הנפיחות פוחתת וכמות הבצקות פוחתת עם הזמן באופן טבעי, אבל, עד שזה קורה, פעולות מחזוריות כמו החזקת התינוק, הרמת התינוק - עלולים להחמיר את הסימפטומים.

כדי לטפל בכאב ובתחושת הנימול נסי לשמור על כפות הידיים שלך בתנוחה פיזיולוגית טבעית כשאת מטפלת או מניקה את התינוק. לפעמים דרוש סד שאותו יכולה להתאים לך מרפאה בעיסוק (בהפנייה מאורטופד) כדי לשמור על המנח הפיזיולוגי של הידיים. אם הסימפטומים אינם משתפרים יש אפשרות לטפל בפיזיותרפיה.


מקווה שזה עשה לך סדר במה שמצפה לך לאחר הלידה ובתקופת ההחלמה של משכב הלידה.


Simkin, P. et al.(2020). Pregnancy childbirth and the newborn, the complete guide. 5th edition. New York.








פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page