מרגע לידת התינוק ויציאת השליה מועבר מסר (הורמונאלי) למוח שיש צורך לייצר חלב אם. חשוב להבין שהשליטה על הייצור של החלב היא הורמונאלית בשלושת הימים הראשונים לאחר הלידה - ולכן, כל אחת מתחילה לייצר את החלב הראשוני. כדי למנוע את התהליך חשוב לשוחח עם הרופא המטפל (יש בתי חולים שמספקים את התרופה באשפוז), ולקבל מרשם לדוסטינקס. תרופת מרשם שמפריעה למעגל ההומונאלי לאחר לידה ולמעשה אמורה למנוע את יצירת חלב האם.
חלק מהנשים עדיין יחוו סוג של מלאות ואף גודש וחשוב להתכונן לתהליך.
ההורמון שמייצר חלב אם נקרא פרולקטין. אם האמא מחליטה לא להניק ולא שואבת חלב - הגוף מתחיל להפריש חלבון שגורם לעיכוב פרולקטין (PIF) ולמעשה מקדם את ״התייבשות״ החלב ע״י שליחת מסר למוח שאין צורך בחלב ולכן הייצור פוחת ונפסק.
אם אינך מניקה או שואבת, בדרך כלל לוקח שבעה עד עשרה ימים לאחר הלידה כדי לחזור לרמה הורמונאלית שהייתה קיימת לפני ההריון. במהלך תקופה זו, האם עלולה להרגיש אי נוחות בשדיים (מלאות ואף גודש).
חשוב ללבוש חזיה תומכת אך לא לוחצת כדי להימנע ממצב של חסימת צינוריות חלב ודלקות. לקרר את השדיים עם מגבת רטובה / חיתול קפוא / שקית אפונה מהפריזר.
השתמשי בתרופות להקלה בדלקת וכאב כגון איבופרופן (אדוויל), אם את לא אלרגית.
אם את לא מרגישה שיפור אפשר לסחוט כמות קטנה של חלב כדי להקל על המצב (לא לדאוג זה לא יביא לייצור).
אפשר להניח כרוב קר על השדיים - זה עוזר לתחושת הכאב וגורם להרפייה.
חשוב לעשות את התהליך בהקשבה לגוף כדי לא להגיע למצבים של דלקת בשד
אם בחרת להביא ילד לעולם למה לא לעשות מאמץ בשביל לתת לו את הטוב ביותר? כתבה מזעזעת שמדריכה נשים איך להתחמק מאחריות בסיסית
אפשר לסחוט קולוסטרום לפני הלידה או ישר אחרי הלידה ועדיין לקחת את הכדור?