top of page

היפרדות ביטנית בתקופת ההריון ולאחר לידה - דיאסטזיס רקטי

עודכן: 20 ביוני 2020

היום אגע בנושא חשוב מאוד שכדאי להכיר לכל אישה (בהריון או לא) והסיבה לכך שאנחנו חוזרות בהדרגה לפעילות אחרי הלידה.

אז מה זה אותה היפרדות ביטנית ששומעים עליה הרבה כל כך.

למעשה, בזמן ההריון מתרחש דיאסטזיס רקטי פיזיולוגי, ובמילים פשוטות היפרדות פיזיולוגית של שרירי הבטן האורכיים (רקטוס אבדומיניס).

במבנה הזה, יש רקמת חיבור חשובה הממוקמת בקדמת הבטן בשם לינא-אלבה - אפשר לראות אותה כקו חום בקדמת הבטן בתקופת ההריון כשהיא נמתחת.


כמה היא חשובה?

כל שרירי הבטן העמוקים נאחזים בלינא-אלבה, כך שחובה להגן עליה מפני מתיחה או קרע, כדי שפעילות השרירים הנאחזים בה תמשיך להיות יעילה.

במצב רגיל, שרירי הבטן האורכיים הם המגינים עליה מלפנים ומונעים את מתיחתה.


במצב הפתולוגי, עשה הרחבה שמתרחשת יוצרת בקע - למעשה, קרע ברקמת החיבור, האיברים הפנימיים יכולים לצאתמאותו מרווח שנוצר בין השרירים.


מה הגורמים המשפיעים להיפרדות בטנית בהריון?

  • הפרשת הורמוני ההריון: רלקסין ופרוגסטרון, הגורמים להגשמה וריכוך רקמות החיבור. למעשה מסייעים להגשמתהליניאה-רחבה במטרה לאפשר לרחם לגדול.

למעשה, הגמשתה עלולה לגרום להיפרדות בין שני חלקי הרקטוס אבדומיניס.

  • חולשת שרירי בטן עמוקים, קיצור יתר של שריר בטן אורכיים, הריון גדול על גוף קטן, הרכב גנטי של רקמות החיבור.

  • מצבים בהם עולה הלחץ התוך בטני באופן לא מבוקר. למשל, השיעולים חזקים שנמשכים תקופה, לחיצה בזמן יציאהבשירותים ובלידה עצמה בצירי הלחץ. גם הרמת משאות כבדים מידי עלולים לגרום לתופעה.


מהם הגורמים האפשריים להיפרדות בטנית אחרי לידה?

  • היפרדות בטנית שהחלה בזמן ההריון.

  • לידה לא פיזיולוגית (לידה קיסרית), הפעלת לחץ מרובה על רקטוס אבדומיניס.

מהם הנזקים האפשריים כתוצאה מההיפרדות?

  • הגברת העומס על רצפת האגן, מה שעלול לגרום להיחלשותה.

  • הגברת העומס על הגב שמובילים עם הזמן להתפתחותם של כאבי גב.


אז איך עובדים על סגירת היפרדות בטנית פיזיולוגית?

במרבית המקרים יש סגירה ספונטנית של ההיפרדות עד 8 שבועות לאחר הלידה.  היפרדות שלא נסגרה באופן ספונטני במשך 8 שבועות לאחר הלידה - מחייבת טיפול!


כיצד בודקים היפרדות בטנית?

חשוב לדעת שהגורם המוסמך במקרה זה היא פיזיותרפיסטית רצפת אגן.

אם בכל זאת חשקה נפשך לבדוק - זו הדרך:

  1. שכיבה על הגב, ברכיים כפופות ולא צמודות, כפות רגליים וברכיים ברוחב האגן.

  2. הניחי 2 אצבעות מעט מתחת לטבור.

  3. בנשיפה, אספי את הבטן, תוך כדי התארכות, ואז הרימי את הראש.

  4. בדקי אם נוצר מרווח בין שני שרירי הבטן האורכיים. את גודל המרווח מודדים במספר האצבעות שניתן להכניס במרווחשנוצר. מרווח של שתי אצבעות ומעלה נחשב להיפרדות. מרווח שהינו קטן יותר משתי אצבעות- נחשב תקין. לרוב הנשיםההיפרדות הינה בגובה הטבור, אך אצל חלק מהנשים ההיפרדות גדולה יותר, והיא מורגשת מעל ו/או מתחת לטבור.



698 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page