top of page

השהיית חיתוך של חבל הטבור לאחר הלידה

עודכן: 11 באוק׳ 2020

עלו מספר שאלות בנושא והחלטתי להתייחס. קודם כל אציין שיש המון מחקרים גדולים מהשנים האחרונות שעסקו בעניין החיתוך המושהה של חבל הטבור לאחר הלידה, חלקם אף בדקו את ההבדלים בין ״סחיטה״ של חבל הטבור לעומת השהייה ללא התערבות.

עד היום אין מועד זמן מדוייק שהארגונים בעולם מסכימים לגבי שכדאי להשהות את החיתוך.

ברוב המחקרים מדובר על השוואה של החיתוך המקובל כ30 שניות עד דקה לבין השהייה עד כ180 דקות אחרי הלידה.


בניגוד להרבה מקומות שאני רואה שהוועדה היא שיפור ברמות ההמוגלובין, דווקא לא זה ההבדל העיקרי. יש שוני ברמות הפיריטין (שזה מאגר של הברזל בגוף - ובסופו של דבר משפיע על רמות ההמוגלובין), ראו שאכן הרמות בגיל 4 חודשים אצל תינוקות שהשהו להם את החיתוך יותר גבוהות.

מחקרים אלה עסקו בתינוקות שנולדו במועד.


המחקרים לא מצאו הבדלים בין הילודים בכל הקשור לצהבת פיזיולוגית אחרי לידה והצורך בטיפול באור (זאת אומרת - אין השפעה של השהיית החיתוך על הנושא).


אכן, רמות הברזל של ילדים שלהם בוצעה השהייה של החיתוך היו גבוהות יותר - ולמה זה חשוב? הסיכון לאנמיה פוחת כאשר יש השהייה בחיתוך (רוב המחקרים שבדקו זאת התייחסו להשהייה של 3 דקות).


לגבי פגים הסיפור עוד יותר מעניין, המחקרים מדברים על כך שהמצב הכללי שלהם מבחינה המודינמית (משק דם) טוב יותר יחסית לפגים שלא בוצעה השהייה.


בנוסף, נמצא כי כמות הזיהומים המאוחרים - זיהום רב מערכתי היה משמעותית נמוך יותר בקרב אלה שבוצעה להם השהייה. כמו כן, ראו פחות אירועים של דימומים תוך מוחיים.


ויש עוד המון מחקרים עם מסקנות משמעותיות.

כמובן שהכל נתון לשיקול של הצוות הרפואי המטפל, נהלי בית החולים ומצב הילוד לאחר הלידה.


‏Pediatrics April 2006, 117 (4) 1235-1242; DOI: https://doi.org/10.1542/peds.2005-1706


‏Pediatrics March 2012, 129 (3) e667-e672; DOI: https://doi.org/10.1542/peds.2011-2550


https://doi.org/10.1136/bmj.d7157

BMJ 2011;343:d7157


השהיית חיתוך חבל הטבור
השהיית חיתוך חבל הטבור


570 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page