כאשר איבוד ההריון מתרחש לאחר 18-16 שבועות, ייצור החלב כבר החל בתקופת ההרות, ולכן, מספר ימים לאחר איבוד ההריון יכול להיווצר מצב של מלאות או גודש. הסיבה היא פיזיולוגית הורמונאלית, וקשורה לשינויים שמתרחשים בגוף האישה לאחר לידת השליה או הוצאתה. התחלת ייצור החלב מפתיעה, ולא רצויה, לאחר איבוד ההריון, ולכן, חשוב לטפל במצב ביעילות כדי למנוע כאבים נוספים מהאמא. לעומת זאת, קיימים מקרים שאימהות מעוניינות לשאוב ולתרום את החלב לאחר איבוד ההריון. במאמר זה אבחן את האופציות העומדות בפני האמא בהתמודדות עם המצב.
כיצד להפסיק את ייצור החלב לאחר איבוד ההריון?
1. סחיטה של השד או שאיבה
המפתח להפסקת ייצור חלב אם טמון בתהליך הדרגתי, ככל שמתרחקים ממועד הלידה, הייצור הופך להיות נשלט בידי הוצאת החלב ולא על ידי ההורמונים המופרשים בתחילת התהליך, לכן, אל תחששי לסחוט מעט את השד להרפייה. אין צורך להוציא כמויות גדולות או לגרום לגירוי מתמיד של השד, להפך. אבל, אל תשאירי את השד מלא וכואב כיוון שאת עלולה להסתבך למצב של דלקת בשד (מסטיטיס). חשוב להתחיל בעיסויים לימפתיים, מהחלק של העטרה כלפיי בית החזה ובית השחי, תנועה זו גם תתבצע בחלק התחתון של השד, כאשר המגע צריך להיות עדין על רקמת השד.
2. שימוש בקומפרסים קרים
קומפרסים קרים (למשל אפונה קפואה, כרוב או מטלית לחה) כנגד רקמת השד הכואבת, כ-20 דקות בכל פעם, יכולים לסייע בהפחתת הכאב והאי נוחות של האמא. ישנן עדויות לכך שעלי כרוב עשויים להיות טובים יותר מאריזות ג'ל קרות להרגעת הכאב (Wong et a., 2017).
3. שיכוך כאבים
במידת הצורך מומלץ ליטול תרופות המשמשות לשיכוך כאבים, כאשר הממלצה היא שימוש באיבופרופן (מסייע להקל בכאב ומפחית תהליך דלקתי). קיימים מקרים שממליצים ליטול תרופות המשולבות עם פסאודואפדרין, חומר פעיל במספר תרופות המיועדות להקלה במצבים של צינון וגודש בסינוסים, החומר מסייע בייבוש החלב (קיים במספר תרופות בשוק: אקמול צינון, דקסמול קולד).
4. אין לקשור את השדיים במטרה להפעיל לחץ על הרקמה
למרות שהוצע בעבר, קשירת השדיים עם בדים צמודים או לבישת חזייה צמודה מאוד ואי הוצאה של חלב אם בסחיטה במטרה להפחית או לעצור את ייצור החלב, נמצאה ככושלת (Swift & Janke, 2003). עם זאת, חזייה תומכת שאינה מפעילה לחץ על הרקמה של השדיים ומתאימה היטב יכולה לסייע לאמא מבחינת תחושת הנוחות, על ידי התמיכה בשדיים. במקרה שהאישה מתעלמת מהמצב של הגודש, ולא משפעלת את השד בהוצאת חלב אם לנוחות, המצב יכול במהרה להפוך לחסימה של צינוריות חלב ולהוביל לדלקת שד ואף אבצס / מורסה שיכול לדרוש ניקוז או טיפול אנטיביוטי.
5. שימוש בצמחים לייבוש החלב
מרווה, מנטה, פטרוזיליה ועשבי תיבול אחרים נחשבים כמסייעים בהפחתת תפוקת החלב. הנחת פרחי יסמין על השדיים עשויה להפחית את ייצור החלב (Shrivastav et al., 1988), מחקר אחד מצא כי שטיפות אף עשויות מתמצית של פרחי יסמין הכילו חומר שר השפיעה על הפחתה ברמות הפרולקטין - הורמון האחראי לייצור חלב אם (Finny et al., 2015).
6. תרופות המשבשות ייצור חלב אם
בעבר תרופות מרשם כגון ברומוקריפטין וקברגולין שימשו לעתים קרובות לייבוש חלב אם. תרופות אלו פועלות על ידי הפרעה במנגנון הפרשת פרולקטין (אחד ההורמונים הדרושים לייצור חלב), אך לתרופות יכולות להיות תופעות לוואי לא רצויות במערכת העיכול, המערכת הקרדיווסקולריות והנוירולוגיות.
לקברגולין (שם מסחרי דוסטינקס) יכולות להיות מספר תופעות לוואי הכוללות בחילות, כאבי ראש, דפיקות לב וסחרחורת. אבל היא נחשבת בטוחה לשימוש יחסית לברומוקריפטין )Harris et al., 2020).
אין תמיכה מחקרית בשימוש בתרופות מבחינת יעילות לעומת השיטות השונות, לכן, ההמלצה לעשות את התהליך באופן "טבעי" והדרגתי (Wong et al., 1985, Oladapo et al., 2012).
Wong, BB et al. (2017). Application of cabbage leaves compared to gel packs for mothers with breast engorgement: Randomized controlled trial, Internal Journal of Nursing Studies, 76, 92-99. https://doi.org/10.1016/j.ijnurstu.2017.08.014
Swift K. & Janke J. (2003). Breast binding ... is it all that it's wrapped up to be? Obstet Gynecol Neonatal Nursing. https://doi.org/10.1177/0884217503253531
Shrivastav P., et al. (1988) Suppression of puerperal lactation using jasmine flowers (Jasminum sambac). Aust N Z J Obstet Gynaecol. 1988 Feb;28(1):68-71. doi: 10.1111/j.1479-828x.1988.tb01614.x. PMID: 3214386.
Harris K, Murphy KE, Horn D, MacGilivray J, Yudin MH. (2020) Safety of Cabergoline for Postpartum Lactation Inhibition or Suppression: A Systematic Review. J Obstet Gynaecol Can. 42(3):308-315.e20. doi: 10.1016/j.jogc.2019.03.014. Epub 2019 Jul 6. PMID: 31285168.
Finny P, Stephen C, Jacob R, Tharyan P, Seshadri MS. Jasmine flower extract lowers prolactin. Trop Doct. 2015 Apr;45(2):118-22. doi: 10.1177/0049475514560212. Epub 2014 Dec 11. PMID: 25505191.
Wong S, Stepp-Gilbert E. (1985). Lactation suppression. Nonpharmaceutical versus pharmaceutical method. J Obstet Gynecol Neonatal Nurs. 14(4):302-10. doi: 10.1111/j.1552-6909.1985.tb02245.x. PMID: 3849577.
Oladapo OT, Fawole B. (2012). Treatments for suppression of lactation. Cochrane Database Syst Rev. 2009 Jan 21;(1):CD005937. doi: 10.1002/14651858.CD005937.pub2. Update in: Cochrane Database Syst Rev. 2012;9:CD005937. PMID: 19160258.
Comments