תהליך הפסקת ההנקה מהווה אבן דרך משמעותית בחייהם של האם והתינוק. בין אם מדובר בתהליך מתוכנן או כזה שמתרחש מוקדם מהצפוי, הגמילה יכולה לעורר קשת רחבה של רגשות אצל אמהות. רבות מתארות תחושות של עצב, הקלה, חרדה ואפילו שמחה במהלך התהליך הזה.
אבל מדוע הפסקת ההנקה מרגישה כה טעונה מבחינה רגשית? אחת הסיבות העיקריות טמונה בשינויים ההורמונליים שמתרחשים במהלך הגמילה.
במאמר זה המטרה לבחון כיצד שינויים הורמונליים אלו משפיעים על תחושות האם וכיצד ניתן לנווט את העליות והירידות הרגשיות שיכולות להופיע במהלך תהליך הפסקת ההנקה.
רכבת ההרים ההורמונלית של הפסקת ההנקה
ההנקה היא יותר מאשר דרך להזין את תינוקך – זהו תהליך מורכב שכולל עבודה משותפת של הורמונים כמו פרולקטין ואוקסיטוצין. הורמונים אלו לא רק עוזרים בייצור החלב, אלא גם משפיעים במידה רבה על הרגשות של האם.
1. פרולקטין: הורמון הרוגע
פרולקטין, הידוע כ"הורמון ייצור החלב", אחראי לעורר את ייצור החלב. מעבר לתפקידו הביולוגי, לפרולקטין יש השפעה מרגיעה ומעוררת הרפיה אצל האם. הוא יוצר את הקשר ההדוק והקרוב בין האם לתינוק, ומאפשר לאמהות להרגיש רגועות ומחוברות יותר במהלך תהליך ההנקה לתינוק.
כאשר מתחילים בתהליך הפסקת ההנקה ומפחיתים את מספר ההנקות או השאיבות, רמות הפרולקטין יורדות. ירידה זו בפרולקטין יכולה לגרום לתחושת חוסר רוגע ולרגישות רגשית מוגברת. חלק מהאמהות מתארות תחושות של חרדה, חוסר שקט או יותר מתח כשתהליך הפסקת ההנקה מתחיל.
2. אוקסיטוצין: הורמון ההרגשה הטובה
אוקסיטוצין, המכונה לעתים "הורמון האהבה" או "הנאה / חיבור", אחראי לרפלקס שחרור החלב (או "זרימה של החלב מחוץ לשד"). הוא גם ממלא תפקיד מרכזי בקשר הרגשי שאת מרגישה עם תינוקך. האוקסיטוצין משתחרר בכמויות גדולות במהלך ההנקה, ויוצר תחושות של אושר, חמימות ואהבה. זו אחת הסיבות לכך שההנקה לרוב יוצרת תחושת חיבור עמוקה כל כך.
כאשר מתחילים תהליך הפסקת ההנקה, רמות האוקסיטוצין יורדות באופן טבעי. זה יכול להוביל לתחושות לא צפויות של עצב או אפילו ניתוק רגשי. אמהות רבות מופתעות עד כמה קשה מבחינה רגשית להפחית את זרימת האוקסיטוצין שהן חוות במהלך ההנקה. גם אם את מוכנה להפסיק להניק, הירידה הפתאומית באוקסיטוצין יכולה לגרום לך להרגיש "מנותקת" רגשית.
3. אסטרוגן ופרוגסטרון: איזון מחודש בגוף
בנוסף לפרולקטין ואוקסיטוצין, שני הורמונים נוספים – אסטרוגן ופרוגסטרון – נכנסים לפעולה במהלך תהליך הפסקת ההנקה. במהלך ההנקה, רמות האסטרוגן והפרוגסטרון נמוכות, מה שמונע את הופעת המחזור החודשי שלך ומאפשר לפרולקטין לשלוט (אמנם, יש נשים שמקבלות את הוסת מוקדם יחסית לאחר הלידה ואחרות נהנות מזמן ללא וסת במהלך חודשים ארוכים ועד שנתיים כל עוד ההנקה נמשכת). כשמתחילים בתהליך הפסקת ההנקה, רמות הורמונים אלו מתחילות לעלות שוב, מה שיכול להוביל לשינויים פיזיים ורגשיים.
עבור חלק מהאמהות, חזרת ההורמונים הללו יכולה לעורר שינויי מצב רוח, עצבנות או אפילו תסמינים שדומים לתסמונת קדם-וסתית (PMS). האיזון המחודש של ההורמונים יכול גם לגרום לשינויים פיזיים, כמו עלייה באנרגיה או חזרת המחזור החודשי, שעלולים לבוא עם מערך של שינויים רגשיים.
תגובות רגשיות לתהליך הפסקת ההנקה
תהליך הפסקת ההנקה יכול לעורר מגוון רחב של רגשות, וכל חוויה של אם היא ייחודית - כל אחת יכולה לעבור את השינוי אחרת ולחוש תחושות שונות. הנה כמה תגובות רגשיות שכיחות שאמהות מדווחות עליהן במהלך הגמילה, וכיצד שינויים הורמונליים יכולים להשפיע על תחושות אלו:
1. עצב או אבל
אחת מהתחושות הנפוצות ביותר שמתעוררות בתקופת הפסקת ההנקה, גם אם את מוכנה להפסיק להניק. פעולת ההנקה מספקת נוחות, חיבור ותחושת קירבה, והירידה ההורמונלית של פרולקטין ואוקסיטוצין יכולה להעצים תחושות אלו של אובדן. אמהות רבות מתארות את העצב הזה כצורה של אבל, אבל על סיום פרק מיוחד בקשר שלהן עם התינוק.
מה לעשות: חשוב להכיר בתחושות אלו כלגיטימיות. הקדישי זמן לעבד אותן על ידי כתיבה ביומן, שיחה עם חברה תומכת או פשוט קיום זמן חיבוק נוסף עם התינוק שלך כדי להקל על המעבר.
2. הקלה וחופש
מן הצד השני, ישנן אמהות שמרגישות תחושת הקלה או חופש כשהן מתחילות בתהליך הפסקת ההנקה. ההנקה יכולה להיות תובענית פיזית ורגשית, וההפסקה עשויה להרגיש כמו חזרה לעצמאות מסוימת. נפוץ במיוחד אצל אמהות שהניקו לתקופה ממושכת ומרגישות מוכנות לחזור לשגרה שלהן.
מה לעשות: חוגגים את השלב החדש הזה! זה לגמרי בסדר להרגיש גם הקלה וגם עצב בו זמנית. הגמילה היא חוויה רגשית מורכבת, ותחושות מעורבות הן דבר נורמלי.
3. חרדה או עצבנות
כאשר רמות הפרולקטין והאוקסיטוצין יורדות, אמהות רבות מדווחות על תחושת חרדה או עצבנות מוגברת מהרגיל. תחושות אלו יכולות להיות מוגברות על ידי תנודות הורמונליות כאשר גופך מתאזן מחדש עם האסטרוגן והפרוגסטרון. הגמילה יכולה גם לעורר תחושות חרדה לגבי התאמת התינוק לשינוי או דאגות לגבי תזונה ושגרה חדשה.
מה לעשות: האטי את תהליך הגמילה אם אפשר, ותני לגופך ולנפשך זמן להסתגל. תרגלי פעילויות להפחתת מתח כמו נשימות עמוקות, מיינדפולנס או יוגה כדי לעזור להתמודד עם תחושות החרדה.
4. רגשות אשמה
חלק מהאמהות חוות רגשות אשמה במהלך הגמילה, במיוחד אם הן מפסיקות להניק מוקדם מהמתוכנן עקב סיבות רפואיות או נסיבות אישיות. לעתים קרובות החברה מפעילה לחץ על אמהות להניק זמן רב ככל האפשר, מה שיכול להוביל לתחושות אשמה או כישלון.
מה לעשות: הזכירי לעצמך שכל מסע הנקה הוא ייחודי, וכל כמות הנקה שנתת היא הצלחה. הגמילה אינה מפחיתה מהאהבה והטיפול שנתת לתינוקך, וההחלטה הטובה ביותר עבורך ועבור תינוקך היא החשובה ביותר.
טיפים להתמודדות עם השפעות רגשיות של גמילה
הפסקת ההנקה הינו מסע פיזי ורגשי כאחד, ולכן חשוב לטפל בעצמך כמו שאת דואגת לתינוקך במהלך התקופה הזו. הנה כמה טיפים להתמודדות עם השינויים ההורמונליים והרגשיים שמגיעים עם התהליך של הפסקת ההנקה:
האטי את התהליך: אם אפשר, הפחיתי את ההנקות בהדרגה כדי לתת לגוף ולרמות ההורמונים זמן להסתגל. הפסקה הדרגתית יכולה לעזור להקל על המעבר הרגשי והפיזי גם לך וגם לתינוקך.
חפשי תמיכה: שוחחי עם בן/בת הזוג שלך, חברים או ספק שירותי בריאות על מה שאת מרגישה. לפעמים מספיק שמישהו יקשיב כדי לעזור לך לעבד את הרגשות שלך. אם את מרגישה מוצפת, שקלי לדבר עם יועץ או מטפל שמתמחה בבריאות נפשית לאחר לידה.
טפלי בעצמך: זהו זמן שבו חשוב לתת עדיפות לטיפול עצמי, בין אם זה לצאת להליכות ארוכות, ליהנות מאמבט מרגיע או לעסוק בפעילויות שגור
Comments