הרבה פעמים במפגש ליווי הריון עולה השאלה האם למיקום השליה שציין הרופא בביצוע האולטרסאונד יש משמעות על המשך ההריון.
השליה נוטה להשתרש באזורים עשירים באספקת דם - במרכז הקדמי של הרחם, כלפי הבטן, או במרכז האחורי של הרחם, כלפי הגב.
בהתאם למקום שבו היא משתרשת נקבע גם שמה - קידמית או אחורית. יש עוד אופציות למיקומים שהיא יכולה להשתרשבהם, ואז גם השם שלה משתנה בהתאם (שליה פונדלית - בקרקעית הרחם, שליה אחורית שמאלית/ימנית ועוד).
המיקום שלה הוא כמעט ללא חשיבות מעשית.
שליה קדמית יכולה מעט להקשות על הרופאים במהלך ניתוח קיסרי או ביצוע בדיקת מי שפיר, אך היא אינה מהווה בעיה שלא ניתן להתגבר עליה.
מתי כן יש בעיה, במקרים בהם מאבחנים שלית פתח, זהו מצב שבו השליה משתרשת נמוך - באזור צוואר הרחם (קורהב0.5% מההריונות ובדרך כלל בלידות חוזרות). במקרה כזה קיימות שתי בעיות: האזור לא עשיר מספיק בכלי דם ועוביו אינו מספק כדי שהשליה תתפס בו. בשלבים שהרחם גדל - זהו האזור שמתרחב ולכן בהמשך הדבר יכול לגרום להיפרדות שלהשליה מדופן הרחם והיווצרות דימום. עדיין, ככל שהרחם גדל מיקום השליה יכול להשתנות עד שבוע 33.
במקרים שהשליה מכסה את כל פתח הצוואר - הלידה תתבצע בניתוח קיסרי. אך, לא כל שלית פתח מחייבת ניתוח קיסרי.
כאשר יש שליה נמוכה, לרוב תתבצע לידה רגילה.
שלית פתח בין אם היא חלקית או מלאה נוטה לדמם. הסיבות לדמם יכולות להיות: יחסי מין, הופעת צירים, בדיקהגניקולוגית פנימית, או דימום פשוט הנובע מצמיחת הרחם. במקרה של דימום יש לפנות לבדיקה רפואית.
אם קיימת שליית פתח כבר בשבועות הראשונים הרופא ימליץ על הימנעות מקיום יחסי מין, כמו גם הרמת משאות או ביצוע פעילות גופנית. כאשר מגיעים לבדיקה גניקולוגית תמיד לציין על נוכחות של שליית פתח.
