top of page

מניעה וטיפול במצבים של תפרחת חיתולים

עודכן: 11 באוק׳ 2022

תפרחת חיתולים או דלקת דרמטיטיס באזור החיתול, הוא מונח המשמש לתיאור תגובות דלקתיות של העור באזור החיתול. המילה ״חיתול״ כלולה בתוך המונח, למרות כי החיתול עצמו אינו מהווה הסיבה העיקרית לתפרחת, אלא המצב הדלקתי נגרם כתוצאה משילוב מספר גורמים: רטיבות ממושכת (הנוצרת עקב סביבה סגורה ולחה כתוצאה מההפרשות של התינוק), נוכחות של חומרים מגרים בשתן או הצואה של התינוק.

המטרה שלנו להכיר את הסיבות להיווצרות תפרחת החיתולים, ולהשתמש בכלים השונים למניעה של המצב, כאשר המטרה למזער את הגורמים הסביבתיים המובילים להופעת הדלקת העורית.


תפרחת חיתולים היא אחת התופעות העוריות הנפוצות ביותר בקרב יילודים ותינוקות. כאשר בין 65-50% מהילדים סובלים מתפרחת בשלבים השונים של היינקות, לפי מחקרים ניתן לראות עלייה בכמות המקרים לקראת גיל 9 חודשים. בדרך כלל 58% סובלים מתפרחת חיתולים בדרגה קלה, 8% מפריחה בדרגה חמורה. כאשר תינוקות לא מעטים מבקרים את הרופא ילדים כדי לקבל טיפול במשחות טיפוליות לפתרון הבעיה.

התפתחות תפרחת חיתולים היא מולטי פקטורלית, לתינוק עור רגיש אשר מחסום העור שלו נוטה לשיבושים בקלות והספיגה שלו מוגברת. קיים גם הבדל של התפתחות העור והרגישות שלו באזורים האנטומים השונים. בעקבות השימוש בחיתולים ויצירת סביבה לחה עם גירוי מתמשך של הפרשות שתן וצואה, עולה הלחות באזור ולכן משבש את החומציות הטבעית של העור ומשנה את הpH שלו.

חשיפה ממושכת לשתן ולצואה מובילה לכך שה-pH של העור באזור החיתול הופך להיות בסיסי יותר, מה שגורם לשינויים בקולוניזציה של החיידקים שנמצאים על פני העור, הפעלה של אנזימי פרוטאז וליפאז אשר נמצאים בצואה, ופגיעה בשכבת ההגנה הטבעית של העור. בנוסף, חיכוך של החיתול הרטוב כנגד העור גורמים לשבירת מחסום העור והופכים אותו לחדיר יותר עבור החומרים השונים שנמצאים באזור. הפתוגנים הנפוצים הקשורים בדלקת במקום הינם: Staphylococcus aureus, (β-hemolytic) Streptococcus sp., E. coli, ו-.Bacteroides sp.


מגוון גורמים עשויים להקל או להחמיר את הפריחה. אלה כוללים תדירות הטלת השתן ועשיית הצרכים, נוהלי היגיינה ושגרות ניקוי העור, מוצרים שמורחים על העור, סוג החיתול בשימוש ותדירות החלפת החיתולים, סוג התזונה, תרופות ומחלות מערכת העיכול.

מחקרים קליניים על השפעות של הטיפול בעור, מבחינת שימוש בחומרים והתקדמות הטכנולוגיה של החיתולים, מבחינת ההרכב שלהם והביצועים, מילאו תפקידי מפתח בהפחתת התדירות והחומרה של תפרחת החיתולים בקרב יילודים ותינוקות.

המטרה של הטיפולים הקיימים לתפרחת חיתולים היא לתת מענה לשבירה של מחסום העור, ולמעשה לשמור על יובש, להפחית חיכוך של ההפרשות עם העור של התינוק, על ידי הגבלה של החשיפה לשתן וצואה. כדי למנוע תפרחת חיתולים אחת ההמלצות החשובות ביותר היא החלפה תדירה של החיתול, שימוש בחיתולים חד פעמיים, סופגים ״ונושמים״ במקום חיתולי בד, ניקוי עדין של עור התינוק, בעדיפות תחת מים זורמים ושימוש במשחות המהוות בידוד לעור.


טיפול בעור התינוק - רחצה וניקוי

היגיינה טובה נחוצה כדי למנוע פגיעה במחסום העור. כאשר ניקוי יציאות, נבצע על ידי מים זורמים, כדי למנוע גירוי של העור, ונימנע כמה שניתן ממגבונים היכולים לייצר מצב של גירוי נוסף לעור התינוק ויובש מקומי, שפוגע בשכבת ההגנה החיצונית של העור. בזמן הרחצה חשוב להשתמש בסבון שמתאים לתינוקות כדי להימנע מיובש.


שימוש במגבונים לחים

מספר מחקרים השוו את ההשפעה על מחסום העור של התינוק בשימוש עם צמר גפן ומים לעומת מגבונים לתינוקות, המחקרים לא מצאו הבדלים מבחינת מחסום העור, צמיחת החיידקים במקום או תדירות תפרחת חיתולים, בהתאם לרכיבים שהיה בהם שימוש. חשוב לדעת שהחומציות של המגבונים מסייעת לנטרל את המצב בו השתן גורם לפגיעה במחסום העור בגלל שהוא בסיסי יותר. מה שכן, חשוב לשים לב שהמגבונים אינם מכילים חומרים העלולים לגרום לגירוי של העור: אלכוהול, חומרי ריח, שמנים אתריים, סבון. בנוסף, חומרים משמרים שיכולים להופיע בפורמולה של המגבונים יכולם להיות אלרגניים ולגרום לתגובה בקרב חלק מהתינוקות, לדוגמה methylisothiazolinone (MI) methylchloroisothiazolinone (MCI), ברונופול (2-bromo-2-nitropropane-1,3-diol), ו-iodopropynyl butylcarbamate-40, 41, בגלל שהמגבונים יכולים להיות קרקע פורייה לחיידקים הם מכילים חומרים משמרים למניעת הצמיחה שלהם, ולכן חשוב שחומרים אלה לא יהיו ״מגרים״ עבור התינוק.


שימוש בחיתולים

העיצוב והביצועים של החיתולים השתפרו באופן ניכר בעשורים האחרונים, מה שהוביל לירידה בשכיחות ובחומרה של תפרחת החיתולים. זאת תודות לטכנולוגיות המגבירות את הספיגה של השתן ותורמות להפחתת הגירוי לעור.

פולימרים סופגים, הנמצאים בחיתול, הופכים את השתן למרקם ג׳ל - כתוצאה מכך מופחת החיכוך של הרטיבות עם העור וגורם לפחות גירויים באזור, הפיכת השתן לג׳ל מסייעת לשמור על pH העור.

לאחר התחלת השימוש בטכנולוגיה זו נצפתה ירידה של 50% מהמקרים של תפרחות החיתולים. מעניין לדעת, כי בקרב תינוקות סינים נמצא כי תינוקות המשתמשים בחיתולים חד פעמיים שנת הלילה הייתה איכותית יותר בהשוואה לתינוקות שעשו שימוש בחיתולי בד.


טיפול ומניעה מנקודת מבט רפואית

כאשר באים לטפל במצבים של תפרחת חיתולים, חשוב לבצע הערכת מצב של הגורמים המעורבים בדלקת: זיהום פטרייתי, זיהום חיידקי או קונטקט דרמטיטיס - תגובה אלרגית בגלל מגע בחומרים בחיתול. כאשר בוחרים משחות החתלה, חשוב להימנע ממשחות שמכילות חומרים העלולים ליצור אלרגיה או גירויים בעור (למשל, משחות המכילות חומרי ריח וחומרים משמרים ללא בדיקת אלרגיה - מבחן קליני לעור רגיש). יש להימנע גם ממוצרים המכילים חומצה בורית, קמפור, פנול, בנזוקאין וסליצילטים בגלל הפוטנציאל לרעילות מערכתית ו/או מתמוגלובינמיה.

בהתאם לגיל התינוק ולחומרת המצב הרופא ילדים יכול לשקול שימוש במשחות המכילות קורטיקוסטרואידים בעוצמה נמוכה עד בינונית למשך זמן מוגבל על מנת להפחית את הדלקת, הגירוי ואי הנוחות הנלווים לדלקת עור מתמשכת חמורה. בשימוש נכון, סטרואידים מקומיים בעוצמה נמוכה עד בינונית למשך זמן מוגבל בטוחים ויעילים ותופעות הלוואי נדירות בדרך כלל. כאשר בדרך כלל מגבילים את השימוש לשבוע, וממשיכים במקביל במשחות המשפיעות על החלמת מחסום העור.


במקרה של זיהום בקנדידה, ניתן למרוח תרופות אנטי-פטרייתיות מקומיות כגון ניסטטין, קלוטרימאזול, מיקונאזול, קטוקונזול או ציקלופירוקס על אזור החיתול עם כל החלפת חיתול. במצבים מסויימים, משלבים טיפול גם בקורטיקוסטרואידים מקומיים קלים להפחתת דלקת במצב חמור יותר. במרה של הישנות, יכולים להיות מצבים שישנו שילוב של פתוגנים במקום. במקרה של זיהום חיידקי משני, ייתכן שיהיה צורך באנטיביוטיקה מקומית או דרך הפה.


המלצות למניעה וטיפול

חשוב לשמור על אזור החיתול נקי ויבש. כאשר הדרך הטובה ביותר לשמור על אזור החיתול של התינוק נקי ויבש היא על ידי החלפה תכופה של החיתול, ברגע שהתינוק עושה יציאה ושמים לב שיש שתן בחיתול. חשוב להחליף חיתול גם במהלך הלילה. מומלץ להשתמש בחיתולים חד פעמיים המכילים ג'ל סופג כיוון שהם מונעים רטיבות מהעור.

שטפו את הטוסיק של התינוק במים חמימים כחלק מכל החלפת חיתול. אתם יכולים להשתמש בכיור, גיגית או בקבוק מים למטרה זו.

מטליות רחצה לחות, כדורי צמר גפן ומגבונים לתינוק יכולים לסייע בניקוי העור. השתמשו במגבונים שאינם מכילים אלכוהול או ניחוח (ללא הבישום, שיכול לגרום לגירויים). חשוב לייבש בעדינות את העור במגבת נקייה או לתת לו להתייבש באוויר. אל תשפשפו את הטוסיק עם המגבת. אל תשתמשו בטלק.


חשיפת אזור החיתול לאוויר מפחיתה את הזמן שבו פני העור נשארים במגע עם שתן, צואה, לחות וחומרים מגרים אחרים (Boiko, 1999; Klunk, Domingues, & Wiss, 2014; Stamatas & Tierney, 2014). הסרת החיתול מאפשרת לעור להתייבש באוויר וגם מפחיתה את החיכוך על העור במגע עם החיתול. אזור החיתול צריך להיות חשוף זמן רב ככל האפשר (Gupta & Skinner, 2004; Wolf et al., 2000). זוהי דרך קלה, בטוחה ויעילה להפחית את ההשפעה של חומרים מגרים על עור התינוק.


הניחו משחה בכל החתלה, המטרה להגן על מחסום העור ולבודד את העור מהיציאות של התינוק. את המשחה הניחו בשלב האחרון של החלפת החיתול, אחרי שהעור ייבש.

מוצרים עם אחוז גבוה של אבץ או וזלין פועלים היטב כדי להגן על העור מפני לחות. את המשחה ניתן להניח גם מעל חומרים פעילים תרופתיים במקרים של זיהום משולב.


משחות מומלצות

1. משחה למניעה וטיפול בגירויים מחיתולים ולהרגעת העור מבית בייבי פסטה


2. משחה טיפולית למניעה וטיפול בגירויים מחיתולים ולהרגעת העור צינקוד מבית בייבי פסטה


3. לתפרחת חיתולים מבית אורה קרם


4. משחת החתלה לטיפול מניעה והרגעת תפרחת חיתולים מבית Mustela


5. משחת החתלה אורגנית, mild by nature


6. משחה טיפולית לתפרחת חיתולים, דיזנטין


7. משחה לתיקון מחסום העור של התינוק (וזלין), aquaphor




ביבליוגרפיה

Borkowski, S.(2004). Diaper Rash Care and Management. Pediatric Nursing, 30(6), 467-470.


Blume-Peytavi, U. and Kanti, V.(2018). Prevention and treatment of diaper dermatitis. Pediatric Dermatology, 35(S1), s19-s23.



970 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

댓글


bottom of page