top of page

מצבי עור שונים בקרב תינוקות (ומבוגרים) ושימוש בשמנים צמחיים להקלה על המצבים השונים

כהורים, אנחנו מחפשים את הפתרונות הכי טובים עבור הילדים שלנו. אחד הנושאים שמדאיג לא מעט הורים זה עניין הרחצה של התינוק, במה להתחיל את הרחצה, והאם כדאי להוסיף מוצרים נוספים לשגרת הטיפוח של התינוק באופן יומיומי.

כיום, בשוק קיימים המון מוצרים שיכולים לתת מענה לצורכי התינוק, לא מעט חברות מוכרות ופחות, כאשר גם קיימים מוצרים ״טבעיים״. אז איך בוחרים את מה שאנחנו נרצה להשתמש עבור התינוק שלנו בפועל. חשוב לבדוק את התווית של הרכיבים כאשר מבצעים את הבחירה, לקחת בחשבון שעורו של התינוק עדין יותר מהעור שלנו, נוטה ליובש בקלות רבה יותר ולגירויים. כאשר אנו חושפים את התינוק למוצר החדש, חשוב לסצע תחילה בדיקה במקום קטן של החומר שאליו מבצעים את החשיפה כדי לגלות חומרים שיכולים להיות ״בעייתיים״ עבור התינוק שלנו, כדאי לקחת בחשבון שמוצרים שעושים עבודה נפלאה עבור ילד אחד יכולים לגרום לגירויים עבור ילד אחר.


לעיתים, הבחירה מבוצעת כתוצאה מבעיה קיימת. במקרים של מופעים עוריים חשוב להתייעץ עם רופא הילדים, כדי שהוא יוכל לתת הכוונה לבחירת סוג הטיפול המתאים לילד שלכם. לפעמים, המענה שהמוצרים בשוק נותנים אינו מספק וקיים צורך בתרופות במרשם. לכן, חשוב לפנות לרופא במידה ואין שיפור לאחר שימוש במוצר שבחרתם כדי לקבל מענה מעמיק יותר עפ״י האבחנה שהרופא יתן.


נצלול ״קצת״ (ממש לא קצת..... אז תתכוננו) לעולם השמנים השונים, אשר בשנים האחרונות עברו אינטגרציה לעולם הטיפוח משולחן האוכל של כולנו. במהלך ההיסטוריה, לא פעם ביצעו שימוש בשמנים צמחיים למטרות מגוונות, בין אם מדובר במטרות מרפא, תיבול וקוסמטיקה. לא פעם מעלים את ההטבה שהשמנים יכולים להעניק לטיפול ממוקד בבעיות עור שונות ושיקום ההומאוסטזיס של העור. שמנים כמו: שמן זית, שמן זרעי חמניות, שמן קוקוס, שמן זרעי חריע, שמן ארגן, שמן סויה, שמן בוטנים, שמן שומשום, אבוקדו שמן, שמן חוחובה, שמן שיבולת שועל, שמן זרעי רימונים, שמן שקדים, שמן ורדים, שמן קמומיל וחמאת שיאה. המחקרים השונים, מתמקדים ביתרונות השימוש בשמנים הצמחיים בדגש על השפעותיהם האנטי דלקתיות והנוגדות חמצון על העור, קידום ריפוי פצעים ותיקון מחסום העור.


תחילה קצת הרחבה על העור שלנו, המהווה את האיבר הגדול ביותר בגוף, אשר מתפקד כממשק בין הסביבה הפנימית והחיצונית. למעשה, העור שלנו מהווה מחסום הגנתי מפני גירויים חיצוניים שיכולים להזיק לנו, למשל, מיקרואורגניזמים, קרינה אולטרה סגולה (UV), אלרגנים וחומרים מגרים. התפקיד של העור והיכולות שלו המאפשרות לו להגן עלינו באופן מיטבי, טמונות במבנה הייחודי שלו, במיוחד השכבה החיצונית של העור האפידרמיס. אולי תופתעו לדעת, אבל האפידרמיס שלנו מורכב למעשה מתאים (ששמם קרטינוציטים) שנודדים מהשכבות התחתונות של האפידרמיס, ולמעשה יוצרים שכבה מתה של תאים הנקראת שכבת הקרנית (שם תאי הקרטינוציטים מתמיינים סופית לקורונוציטים ויחד עם הליפידים יוצרים את שכבת הקרנית). זהו למעשה הציפוי שאנו חשים בו במהלך המגע בעורנו. אותה שכבה, מתקלפת כל הזמן, ולמעשה מתחלפת בתאים חדשים המגיעים מתחתית האפידרמיס. שכבת הקרנית מתפקדת כמחסום והגנה מפני חדירה של גורמים זרים.


מצבים של אסתמה של העור - אטופיק דרמטיטיס, ההידרציה של השכבה הקרנית פוחתת ואיבוד מים טרנס-אפידרמי גובר. כאשר אנחנו מדברים על מבחנים קליניים וכיצד הם בוחנים את יעילות השימוש בחומרים השונים, למעשה, הערכה של אותו איבוד נוזלים טרנס-אפידרמי חשובה להבנת תפקוד מחסום העור. יובש בעור למשל, יכול להצביע על תפקוד מחסום נחות. הוכח כי שימוש בקרמים לריכוך העור במצבים של אטופיק דרמטיטיס משפר את תפקוד המחסום על ידי החזרת הידרציה (מים). כאשר מדברים על אטופיק דרמטיטיס, מייחסים את המופעים העוריים לתפקוד הלקוי של מחסום האפידרמיס והן לדלקת של תאים מסוג Th2 (תאים של מערכת החיסון) בתוך העור. חשוב להבין, שבמקרים בהם קיים אטופיק דרמטיטיס אותם הליקויים בעור, קיימים בכל האזורים בגוף של המטופל, אבל לא בהכרח נראה את המופעים השונים בכל האזורים המאפיינים את המצב בזמן התלקחות. המצב הדלקתי, שקיים מתחת למחסום העור יכול להשפיע ולשנות את ההתמיינות של תאי האפידרמיס, מה שמוביל לשיבושים בתפקוד המחסום. מחקרים הראו שציטוקינים הקשורים ל-Th2 (IL-4) מחמירים את הפגיעה במחסום העור על ידי שינוי ההתמיינות הקרטינוציטים וסינתזת השומנים של התא הבין-תאי של השכבה הקרנית. מקובל לטפל במצבים אלה, לפני ההתלקחות ולתת מענה לתיקון המחסום של האפידרמיס בשימוש בסבונים מתאימים, חומרים מרככים או חומרי לחות אשר עשויים להיות שימושיים בשליטה על מחלה כרונית זו, ולמנוע את התקדמותה.


ריפוי פצעים - הוא תהליך דינמי ומווסת היטב של מנגנונים תאיים, הומוראליים ומולקולריים. התהליך כולל למעשה ארבעה שלבים: דימום, דלקת (תגובה חיסונית של הגוף במקום הפציעה, המבצעת פירוק וניקוי של הפסולת ברקמה וסילוק הפתוגנים מהאזור), שגשוג תאים ועיצוב הרקמה מחדש. במצבים למשל של פצעים כרוניים שלא עוברים ריפוי כראוי, אחד המנגנונים שפוגע בתהליך זו התגובה המוגזמת של מערכת החיסון באופן מקומי ובעיקר הפעילות המוגברת של התאים המקרופאגים (שמפנים את הפתוגנים) במקום. לכן, התהליך הדלקתי יכול להשפיע באופן חיובי או שלילי על תהליך הריפוי של פצעים. הפעילות המתמשכת של מערכת החיסון באזור, מונעת נדידה של תאים חדשים שירכיבו חזרה את הרקמה הפגועה.


דלקות עוריות וצמיחה תאית - העור שלנו מצוי במצב של ״התקפה יומיומית״ בידי גירויים חיצוניים. גירויים מזיקים יכולים לגרום לפציעות / זיהומים, מצבים דלקתיים, הזדקנות של העור וקרצינוגנזה של העור (גידולים עוריים). דלקת יכולה להתרחש כתגובה לנזקים השונים הפוגעים במחסום העור הבריא. כאשר מסתכלים על המיקרו, ברמה המולקולרית, התגובה הדלקתית משתתפת בסדרה של מסלולים בתגובה לפציעה אשר מיועדים לביצוע של תיקונים מורכבים הקשורים במערכת החיסון, בהתמיינות התאים בעור, ותיקון של מחסום העור כיוצא מפעילותם.

בתהליך הריפוי, תאי מערכת החיסון מפרישים גם אלסטזות ופרוטאין. המיקרו-סביבה הדלקתית תורמת לתיקון רקמות ולמניעה ובקרה על תהליכים של זיהומים. חשוב להבין, כי עוצמת הדלקת וזמן ההחלמה הם קריטיים בהימנעות או לפחות הגבלת נזק לרקמת עור רגילה (בגלל ההפרשה המקומית של החומרים השונים בידי התאים המשולבים בריפוי הרקמה, שיכולים בפוטנציאל לגרום להתרחבות ״הלחימה״ של תאי מערכת החיסון לרקמה בריאה סמוכה, מה שיגרור נזק גדול יותר). לפיכך, חשוב במקרים של פציעות או דלקות לפנות לרופא - כדי לתת טיפול ממוקד מצב, שיכול לקדם את ההחלמה ולשמר את ההומאוסטזיס בעור.

לסיכום, אם התגובה החריפה הראשונית לא מצליחה לפתור את הגורם הסיבתי, אזי התגובה הדלקתית תימשך והמיקרו-סביבה הדלקתית שלאחר מכן תשבש את ההומאוסטזיס של העור. אם חוסר הוויסות של תגובת העור הדלקתית נמשך, יופיעו דרמטוזות דלקתיות כרוניות (מחלות עור) כגון אטופיק דרמטיטיס או פסוריאזיס.


המרכיבים של שמנים צמחיים

שמנים צמחיים שימשו במשך שנים רבות, למעשה לאורך כל ההיסטוריה האנושית, למטרות קוסמטיות ורפואיות מכיוון שנמצאו כבעלי יתרונות פיזיולוגיים חיוביים רבים. לדוגמה, מריחת שמן צמחי על פני העור עשוי להוות פתרון למחסום הגנה לעור בגלל האפקט ״האוטם״, מה שמאפשר לעור לשמור על הלחות, וכתוצאה מכך פוחת איבוד המים הטרנס-אפידרמלי. בנוסף, למוצרים בשימוש מקומי יש יתרון של זמינות ביולוגית גבוהה יותר בעור ולרוב הם בעלי השפעה מקומית ללא השפעות מערכתית (דבר שחשוב לנו במיוחד בטיפול בקרב ילדים).

מחקרים קודמים על שמנים צמחיים הוכיחו ששימוש בשמן שקדים, שמן חוחובה, שמן סויה ושמן אבוקדו, באופן מקומי, נשארים בעיקר על פני העור, ללא חדירה לעומק השכבות הראשונות של המחסום העורי. אף על פי שלטריגליצרידים (ליפידם = שומנים) אין יכולת חדירה לעומק מחסום העור, הגליצרול (״שהוא הראש״ של מולקולת הטריגליצריד, שיש לו שלוש זנבות חומצות שומן) תורם להידרציה (לחוח) של מחסום העור.

חומצות שומן חופשיות (FFAs), במיוחד FFAs חד בלתי רוויות כגון חומצות אולאיות (הקיימת כמעט בכל השומנים והשמנים ממקורות צמחיים ומהחי), עשויות לשבש את מחסום העור ולפעול כמשפרות חדירות עבור תרכובות אחרות הקיימות בשמנים צמחיים (לאפשר כניסה של חומרים פעילים שאנחנו מעוניינים לשכבות העמוקות יותר בעור). רכיבים אחרים כגון תרכובות פנוליות (קיימות כ-7 קבוצות של חומרים אלה בטבע המשמשים את עולם הרפואה והקוסמטיקה) וטוקופרולים (ויטמין E) מציגים השפעה נוגדת חמצון ועשויים לווסת תהליכים פיזיולוגיים כגון הומאוסטזיס של מחסום העור, דלקת ו-החלמה של פצעים.

פוספוליפידים, מרכיב נוסף של שמנים צמחיים, מתמזגים בעיקר עם שכבת השומנים החיצונית של מחסום העור, ועשויים לפעול כמשפרי חדירות של חומרים פעילים.


כאשר אנחנו בוחרים שמנים לשימוש, כדאי לדעת כי לשמנים צמחיים בכבישה קרה יש תכונות תזונתיות טובות יותר מאלה שעברו תהליך זיקוק. הסיבה לכך היא שהליך הכבישה הקרה אינו כרוך בטיפולים בחום או בטיפולים כימיים, אשר עשויים לשנות את הרכבם ואת ההשפעות הטיפוליות שלהם. רכיבי שמן צמחי כוללים שלל תרכובות שונות, התרכובות השונות הללו, בשימוש מקומי, כל אחת מהתרכובות הללו משפיעה באופן שונה על הפיזיולוגיה של העור (מחסום העור, מצב דלקתי, תגובה נוגדת חמצון וצמיחה מחודשת של תאים).

שמנים צמחיים נבדלים ביניהם גם בסוג וכמות הטריגליצרידים וחומצות השומן החופשיות שבהם. לחומצה לינולאית (חומצת שומן מסוג אומגה-6), למשל, יש תפקיד ישיר בשמירת האיזון של מחסום העור וחדירות המים לתוכו.

לעומת זאת, חומצה אולאית הינה מזיקה לתפקוד מחסום העור. חומצה אולאית גורמת להפרעה במחסום ובסופו של דבר גורמת לדרמטיטיס בשימוש מקומי ממושך.

בנוסף לתפקידם בשיקום/שיבוש מחסום העור, שמנים צמחיים מועשרים נחקרו גם כמשפרי חדירה (למשל, מתן תרופות - הנוכחות של החומצות משפרת את החדרת החומרים הפעילים לשכבות העמוקות יותר בעור). מחקרים הראו כי שמנים המורכבים ברובם מחומצה אולאית חד בלתי רוויה מגבירים את חדירות העור יותר משמנים המכילים תערובת כמעט אחידה של חומצות שומן חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות כאחד. מבחינת יכולת החדירות לאפידרמיס Viljoen et al הציע את הסדר הבא: שמן זית > שמן קוקוס > שמן זרעי ענבים > שמן אבוקדו.

מריחה מקומית (Cardoso et al., 2004) של חומצות שומן לינולנית (n-3), לינולאית (n-6) ואולאית (n-9) הוכחו fבעלות יכולת לווסת סגירה של פצעים ניתוחיים. כאשר חומצות שומן מסוג n-9 גרמו לסגירת פצעים מהירה יותר בהשוואה ל-n-3, n-6.


תרכובות פנוליות - תרכובות פנוליות קיימות בכל השמנים הצמחיים בריכוזים שונים. תרכובות פנוליות הן נוגדי החמצון העיקריים המצויים בשמן זית אשר ידוע היטב בסגולותיו הבריאותיות (במאמר מוסגר - מומלץ למריחה על פטמות רגישות או פצועות בתקופת ההנקה). תרכובות אלו חשובות מאוד ליציבות החמצון של חומצות שומן רב לא רוויות (PUFA) בתוך השמן. תת-הקבוצות הפנוליות העיקריות הקיימות בשמן זית הן אלכוהול פנולי, חומצות פנוליות, פלבנואידים, ליגנאנים וסקואירידואידים. שמן צמחי נוסף, שמן זרעי ענבים, מכיל כמות גדולה של תרכובות פנוליות דומות, כולל פלבנואידים, חומצות פנוליות, טאנינים וסטלבנים.


טריטרפנים - טריטרפנים נמצאו במיני צמחים רבים, והם נמצאים בדרך כלל בחלק קטן של מרכיבי שמן צמחי. קבוצה זו של תרכובות מכילה מגוון רחב של מולקולות המשתתפות בתגובות ביולוגיות רבות. טריטרפנים עשויים לעורר נדידת תאים, צמיחת תאים (חידוש תאים) וחיזוק החלמת הפצע בידי הקולגן. טריטרפנים למעשה, משפרים את תיקון הרקמות על ידי הפחתת משך הזמן לסגירת הפצע. טולין סוג של טריטרפן, הוא מרכיב עיקרי של קליפת ליבנה, אשר הוכח קלינית כמאיץ החלמה של פצעים אקוטיין. טריטרפנים מצויים למשל בשפע בחמאת שיאה, שמן צמחי פופולרי המשמש במוצרי טיפוח וקוסמטיקה.


השפעות מועילות פוטנציאליות של שימוש מקומי על העור של שמנים צמחיים

שמן זית - הוא מורכב בעיקר מחומצות אולאיות יחד עם כמויות קטנות של חומצות שומן אחרות כמו חומצה לינולאית וחומצה פלמיטית. יותר מ-200 תרכובות כימיות שונות זוהו בשמן זית, כולל סטרולים, קרוטנואידים, אלכוהולים טריטרפניים ותרכובות פנוליות. פנולים הידרופיליים הם נוגדי החמצון הנפוצים ביותר של שמן זית.

לתרכובות הפנוליות יש תכונות נוגדות חמצון גבוהות מאלה של ויטמין E. למעשה, תרכובות פנוליות אלו ופעילותן נוגדת החמצון תורמת לפעולה האנטי-דלקתית שמן שמן הזית בשילוב בדיאטה שלנו.

מחקרים על עכברים הראו שמריחה מקומית של שמן זית על פצעי לחץ משפרת את החלמת הפצעים באמצעות השפעות אנטי דלקתיות, הפחתת נזקי חמצון וקידום שחזור עורי.


שמן זרעי חמניות - שמן זרעי חמניות מקורו בזרעי Helianthus annus. שמן החמניות מכיל בעיקר שני סוגי חומצות: אולאית ולינולאית. שמן זרעי חמניות מכיל ריכוזי חומצה לינולאית גבוהים יותר יחסית לשמן זית. תכונה זו הופכת את שמן החמניות למרכיב מתאים במוצרי עור בשל היתרונות החיוביים של חומצה לינולאית. שמן זרעי חמניות הוכח כשומר על שלמות מחסום העור (משפר את התיקון של מחסום העור) ומשפר לחות של העור הבוגר מבלי לגרום לאדמומיות.

שמנים טבעיים כגון שמן זרעי חמניות, שומשום או חריע הוצעו כאפשרויות טובות לשימוש שלהם בקידום הומאוסטזיס של מחסום העור. עם זאת, במחקר פיילוט שנערך על ידי .Cooke et al על עור ילודים לא נמצאו הבדלים בקרב אלה שטופלו באופן מקומי בשמן חמניות או שמן זית, לא מבחינת השינויים במבנה השומנים, שימור הלחות באפידרמיס, שימור ה-pH של פני העור, או גירויים. חשוב לומר, שטרם בוצעו מחקרי אורך שיכולים לנבע את חלקם של השמנים במריחה מקומית לאורך זמן והתפתחות של אטופיק דרמטיטיס.

שמן זרעי ענבים - שמן זרעי ענבים מגיע מהזרעים של Vitis vinifera. הוא עשיר בתרכובות פנוליות, חומצות שומן חופשיות וויטמינים. שמן זרעי ענבים נבדק בכל הקשור בהחלמת פצעים בקרב חולדות. .Shivananda Nayak et al הוכיחו שתכולת ההידרוקסיפרולין ברקמת הגרנולציה (אותה רקמה שנוצרת בתהליך ההחלמה של פצעים) הייתה גבוהה משמעותית בבעלי החיים שטופלו בשמן הענבים. בנוסף, קצב סגירת הפצעים היה מהיר יותר, מה שמרמז על פוטנציאל יכולת ההשפעה של השמן על החלמה של פצעים. עם זאת, היישום המקומי הישיר של שמן זרעי ענבים על עור האדם עדיין לא נחקר מספיק. רזברטרול מציג פעילות אנטי-מיקרוביאלית ישירה נגד פתוגנים, כגון Staphylococcal aureus, Enterococcus faecalis ו-Psedomonas aeruginosa.

בנוסף לרזברטרול, בשמן זרעי ענבים יש תכולה גבוהה של חומצה לינולאית, ויטמין E ותרכובות פנוליות. תרכובות פנוליות, רזברטרול וויטמין E בשמן זרעי ענבים מספקים את רוב הפעילות נוגדת החמצון שלו (שמן שיכול לשמש בעיסוי של עור התינוק).


שמן קוקוס - שמן קוקוס מופק מהגרעין או מהחלק הפנימי של אגוזי קוקוס בוגרים שנקטפו מדקל הקוקוס (Cocos nucifera). הקוקוס מורכב מחומצות שומן חופשיות רבות, כולל חומצה לאורית (49%), חומצה מיריסטית (18%), חומצה פלמיטית (8%), חומצה קפרילית (8%), חומצה קפרית (7%), חומצה אולאית (6%), חומצה לינולאית (2%) וחומצה סטארית (2%).

במחקר של Evangelista et al בקרב ילדים עם אטופיק דרמטיטיס קלה עד בינונית, הוכיחו כי מריחה מקומית של שמן קוקוס יעילה בהפחתת חומרת המחלה, שיפור אינדקס חומרת המחלה ושיפור תפקוד המחסום העורי מבחינת הלחות.

מונולאורין (חומצה בתוך חומצת השומן בשמן קוקוס) הוא מונוגליצריד המופק מחומצה לאורית. הוא מהווה כמעט 50% מתכולת השומן של הקוקוס. מונולאורין מציג פעילות אנטי-מיקרוביאלית על ידי פירוק קרום השומנים של חיידקים מצופים בשומנים הכוללים בין היתר Propionibacterium acnes, Staphylococcus aureus ו-Staphylococcus epidermidis. לשמן קוקוס תכונות אנטי-פטרייתיות בנוסף. לכן, הוא מומלץ לשימוש מניקות על אזור הפטמה ועטרה בתקופת ההנקה.


שמן זרעי חריע - שמן זרעי חריע מגיע מזרעי ה- Carthamus tinctorius. הוא מכיל כמות גדולה של חומצה לינולאית רב בלתי רוויה (70%) וחומצה אולאית חד בלתי רוויה (10%), וכמויות קטנות יותר של חומצה סטארית. הוכח כי חריע יכול להיות משכך כאבים ואנטיפירטי (מפחית חום גוף) ברמה טובה. מחקרים פרמקולוגיים מודרניים הוכיחו כי לתמציות של חריע קיימות מספר פונקציות פיזיולוגיות כנוגד קרישה, מרחיב כלי דם, כנוגד חמצון, כמעכב ייצור המלנין, דיכוי מערכת החיסון ופעילות אנטי-גידולית.


שמן ארגן - שמן ארגן מופק מגרעינים של Argania spinosa L. שמן ארגן מורכב מחומצות שומן חד בלתי רוויות (80%) ורוויות (20%). הוא מכיל פוליפנולים, טוקופרולים, סטרולים, סקוואלן ואלכוהול טריטרפן. באופן מסורתי, שמן ארגן נמצא בשימוש בבישול, בטיפול בזיהומי עור ובמוצרי טיפוח לעור/שיער. מריחה מקומית יומית של שמן ארגן הוכחה גם כמשפרת את גמישות העור ולחות העור על ידי שחזור תפקוד המחסום ושמירה על יכולת החזקת המים (שמירה כל לחוח העור).

בנוסף, מריחה מקומית על העור מספקת אפקט ריכוך והרגעה של העור, כמו גם עוזרת להקל על הצטברות ואספקה ​​טרנסדרמלית של תרופות מקומיות כגון אלנטואין. לאחרונה פותחו ננו-אמולסיות על בסיס שמן ארגן העשירים בטוקופרול כרכיבים בעלי פעילות אנטי-סרטנית בתאי קרצינומה של השד והמעי הגס.


שמן סויה - שמן סויה הוא שמן צמחי המופק מזרעי ה-Glycine max. רוב המחקרים על שמן סויה בוצעו על תמציות שלו. יישום מקומי של תמציות שמן סויה הוכח כמפחית את איבוד המים הטרנס-אפדרמלי של העור. תכונה זו עשויה להיות קשורה לנוכחות של פיטוסטרולים בסויה, אשר הראו השפעה חיובית על התאוששות מחסום העור.


שמן בוטנים - שמן בוטנים הוכח כבעל השפעות חיוביות על לחות העור מבלי להגדיל משמעותית את איבוד המים. מחקרים הראו שתכשירים שמכילים שמן בוטנים מזוקק, בטוח לישמוש מקומי גם בקרב אנשים הרגישים לבוטנים (כמובן, שיש יוצאי דופן גם כאן :)).


שמן שומשום - שמן שומשום מופק מ-Sesamum indicum. זרעי שומשום מכילים כמויות משמעותיות של ליגנאנים כגון ססמין, ססמולין וסאמינול, כולם מדגימים פעילות נוגדת חמצון.

מחקרים הראו ששימוש מקומי בשמן שומשום עשוי להחליש את הלחץ החמצוני על ידי עיכוב הייצור של קסנטין אוקסידאז ותחמוצת החנקן בחולדות. שמן שומשום שימש ברפואה הטייוואנית המסורתית כדי להקל על הכאב הדלקתי של מפרקים ופצעים. עיסוי מקומי עם שמן שומשום הוכח כיעיל בהפחתה משמעותית של חומרת הכאב של חולים עם טראומה בגפיים.


שמן אבוקדו - שמן אבוקדו מופק מפרי הפרסיה אמריקנה. שמן אבוקדו המופק מעיסת הפרי עשיר בחומצה לינולאית (6.1-22.9%), חומצה לינולנית (0.4-4.0%) וחומצה אולאית (31.8-69.6%). הוא מכיל גם β-סיטוסטרול, β-קרוטן, לציטין, מינרלים וויטמינים A, C, D ו-E. זהו מקור מצוין להעשרה לעור יבש, פגום או סדוק.


שמן חוחובה - חוחובה (Simmondsia chinensis) היא צמח רב-שנתי. שמן חוחובה מפגין יציבות חמצונית גבוהה ועמידות בפני פירוק. שמן חוחובה נמצא בשימוש נרחב בפורמולות קוסמטיות כמו מסנני קרינה וקרמי לחות. התכולה הגבוהה של אסטר שעווה (אסטר של חומצות שומן ואלכוהול שומני) הופכת את שמן החוחובה ליעיל במצבים של מחלות עור עם מחסום עור פגום, כמו סבוריאה, דלקת עור אקזמטית, אטופיק דרמטיטיס ואקנה.

לשמן חוחובה יש גם השפעה אנטי דלקתית מוכחת, עם שימושים פוטנציאליים במגוון מצבי עור כולל זיהומי עור, הזדקנות העור והחלמה של פצעים.


חמאת שיאה - חמאת שיאה מופקת מגרעיני עץ השאו (Vitellaria paradoxa). חמאת שיאה מורכבת מטריגליצרידים עם חומצות שומן אולאית, סטארית, לינולאית ופלמיטית, כמו גם תרכובות נוספות. חמאת שיאה נמצאת בשימוש תכוף בתעשיית הקוסמטיקה השמן בעל תכונות אנטי דלקתיות ונוגדות חמצון חזקות. בקרב מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס משחות עם תמציות שמן שיאה נמצאו יעילות מבחינה טיפולית כמו למשחות טיפוליות הגורמות ללחוח של העור (ceramide-precursor product).


לסיכום, למריחה מקומית של שמנים צמחיים עשויה להיות השפעה שונה על העור בהתאם להרכבם ולהקשר הפתופיזיולוגי של העור. ההרכב משתנה לפי שיטות מיצוי שונות. ביישום מקומי, מרכיבים של שמנים צמחיים (טריגליצרידים, פוספוליפידים, חומצות שומן חופשיות, תרכובות פנוליות ונוגדי חמצון) עשויים לפעול בצורה סינרגטית על ידי מספר מנגנונים: (i) קידום הומאוסטזיס של מחסום העור; (ii) פעילויות נוגדות חמצון; (iii) תכונות אנטי דלקתיות; (iv) תכונות אנטי-מיקרוביאליות ישירות ועקיפות (ויסות-על של פפטידים אנטי-מיקרוביאליים); (v) קידום ריפוי פצעים; ו-(vi) תכונות אנטי-סרטניות.


Patzelt A., Lademann J., Richter H., Darvin M.E., Schanzer S., Thiede G., Sterry W., Vergou T., Hauser M. In vivo investigations on the penetration of various oils and their influence on the skin barrier. Skin Res. Technol. 2012;18:364–369. doi: 10.1111/j.1600-0846.2011.00578.x.

Lin T.K., Man M.Q., Santiago J.L., Park K., Roelandt T., Oda Y., Hupe M., Crumrine D., Lee H.J., Gschwandtner M., et al. Topical antihistamines display potent anti-inflammatory activity linked in part to enhanced permeability barrier function. J. Investig. Dermatol. 2013;133:469–478. doi: 10.1038/jid.2012.335.

Elias P.M., Wakefield J.S. Mechanisms of abnormal lamellar body secretion and the dysfunctional skin barrier in patients with atopic dermatitis. J. Allergy Clin. Immunol. 2014;134:781e1–791e1. doi: 10.1016/j.jaci.2014.05.048.

Walker, J., McKenzie, A. TH2 cell development and function. Nat Rev Immunol18, 121–133 (2018). https://doi.org/10.1038/nri.2017.118

Hatano Y., Adachi Y., Elias P.M., Crumrine D., Sakai T., Kurahashi R., Katagiri K., Fujiwara S. The Th2 cytokine, interleukin-4, abrogates the cohesion of normal stratum corneum in mice: Implications for pathogenesis of atopic dermatitis. Exp. Dermatol. 2013;22:30–35. doi: 10.1111/exd.12047.

lias P.M. Lipid abnormalities and lipid-based repair strategies in atopic dermatitis. Biochim. Biophys. Acta. 2014;1841:323–330. doi: 10.1016/j.bbalip.2013.10.001.

Reinke J.M., Sorg H. Wound repair and regeneration. Eur. Surg. Res. 2012;49:35–43. doi: 10.1159/000339613.

Olczyk P., Mencner L., Komosinska-Vassev K. The role of the extracellular matrix components in cutaneous wound healing. Biomed. Res. Int. 2014;2014:747584. doi: 10.1155/2014/747584.

An K.P., Athar M., Tang X., Katiyar S.K., Russo J., Beech J., Aszterbaum M., Kopelovich L., Epstein E.H., Jr., Mukhtar H., et al. Cyclooxygenase-2 expression in murine and human nonmelanoma skin cancers: Implications for therapeutic approaches. Photochem. Photobiol. 2002;76:73–80. doi: 10.1562/0031-8655(2002)076<0073:CEIMAH>2.0.CO;2.

Mack Correa M.C., Mao G., Saad P., Flach C.R., Mendelsohn R., Walters R.M. Molecular interactions of plant oil components with stratum corneum lipids correlate with clinical measures of skin barrier function. Exp. Dermatol. 2014;23:39–44. doi: 10.1111/exd.12296.

Kuriyama K., Shimizu T., Horiguchi T., Watabe M., Abe Y. Vitamin E ointment at high dose levels suppresses contact dermatitis in rats by stabilizing keratinocytes. Inflamm. Res. 2002;51:483–489. doi: 10.1007/PL00012416.

Parish W.E., Read J., Paterson S.E. Changes in basal cell mitosis and transepidermal water loss in skin cultures treated with vitamins C and E. Exp. Dermatol. 2005;14:684–691. doi: 10.1111/j.0906-6705.2005.00340.x.

De Freitas Cuba L., Braga Filho A., Cherubini K., Salum F.G., Figueiredo M.A. Topical application of Aloe vera and vitamin E on induced ulcers on the tongue of rats subjected to radiation: Clinical and histological evaluation. Support. Care Cancer. 2016;24:2557–2564. doi: 10.1007/s00520-015-3048-3.

Dreier J., Sorensen J.A., Brewer J.R. Superresolution and Fluorescence Dynamics Evidence Reveal That Intact Liposomes Do Not Cross the Human Skin Barrier. PLoS ONE. 2016;11:e0146514. doi: 10.1371/journal.pone.0146514.

Elias P.M., Brown B.E., Ziboh V.A. The permeability barrier in essential fatty acid deficiency: Evidence for a direct role for linoleic acid in barrier function. J. Investig. Dermatol. 1980;74:230–233. doi: 10.1111/1523-1747.ep12541775.

Jiang S.J., Zhou X.J. Examination of the mechanism of oleic acid-induced percutaneous penetration enhancement: An ultrastructural study. Biol. Pharm. Bull. 2003;26:66–68. doi: 10.1248/bpb.26.66.

Viljoen J.M., Cowley A., du Preez J., Gerber M., du Plessis J. Penetration enhancing effects of selected natural oils utilized in topical dosage forms. Drug Dev. Ind. Pharm. 2015;41:2045–2054. doi: 10.3109/03639045.2015.1047847.

Cardoso C.R., Souza M.A., Ferro E.A., Favoreto S., Jr., Pena J.D. Influence of topical administration of n-3 and n-6 essential and n-9 nonessential fatty acids on the healing of cutaneous wounds. Wound Repair Regen. 2004;12:235–243. doi: 10.1111/j.1067-1927.2004.012216.x.

Servili M., Esposto S., Fabiani R., Urbani S., Taticchi A., Mariucci F., Selvaggini R., Montedoro G.F. Phenolic compounds in olive oil: Antioxidant, health and organoleptic activities according to their chemical structure. Inflammopharmacology. 2009;17:76–84. doi: 10.1007/s10787-008-8014-y.

Duba K.S., Fiori L. Supercritical CO2 extraction of grape seed oil: Effect of process parameters on the extraction kinetics. J. Supercrit. Fluid. 2015;98:33–43. doi: 10.1016/j.supflu.2014.12.021.

Agra L.C., Ferro J.N.S., Barbosa F.T., Barreto E. Triterpenes with healing activity: A systematic review. J. Dermatol. Treat. 2015;26:465–470. doi: 10.3109/09546634.2015.1021663.

Wardecki T., Werner P., Thomas M., Templin M.F., Schmidt G., Brandner J.M., Merfort I. Influence of Birch Bark Triterpenes on Keratinocytes and Fibroblasts from Diabetic and Nondiabetic Donors. J. Nat. Prod. 2016;79:1112–1123. doi: 10.1021/acs.jnatprod.6b00027.

Nasopoulou C., Karantonis H.C., Detopoulou M., Demopoulos C.A., Zabetakis I. Exploiting the anti-inflammatory properties of olive (Olea europaea) in the sustainable production of functional food and neutraceuticals. Phytochem. Rev. 2014;13:445–458. doi: 10.1007/s11101-014-9350-8.

Donato-Trancoso A., Monte-Alto-Costa A., Romana-Souza B. Olive oil-induced reduction of oxidative damage and inflammation promotes wound healing of pressure ulcers in mice. J. Dermatol. Sci. 2016;83:60–69. doi: 10.1016/j.jdermsci.2016.03.012.

Darmstadt G.L., Mao-Qiang M., Chi E., Saha S.K., Ziboh V.A., Black R.E., Santosham M., Elias P.M. Impact of topical oils on the skin barrier: Possible implications for neonatal health in developing countries. Acta Paediatr. 2002;91:546–554. doi: 10.1111/j.1651-2227.2002.tb03275.x.

Norlen L. Is Oil a Balsam for Baby Skin? Acta Derm. Venereol. 2016;96:291. doi: 10.2340/00015555-2313.

Shivananda Nayak B., Dan Ramdath D., Marshall J.R., Isitor G., Xue S., Shi J. Wound-healing properties of the oils of Vitis vinifera and Vaccinium macrocarpon. Phytother. Res. 2011;25:1201–1208. doi: 10.1002/ptr.3363.

Chan M.M. Antimicrobial effect of resveratrol on dermatophytes and bacterial pathogens of the skin. Biochem. Pharmacol. 2002;63:99–104. doi: 10.1016/S0006-2952(01)00886-3.

Sahle F.F., Gebre-Mariam T., Dobner B., Wohlrab J., Neubert R.H. Skin diseases associated with the depletion of stratum corneum lipids and stratum corneum lipid substitution therapy. Skin Pharmacol. Physiol. 2015;28:42–55. doi: 10.1159/000360009.

Evangelista M.T., Abad-Casintahan F., Lopez-Villafuerte L. The effect of topical virgin coconut oil on SCORAD index, transepidermal water loss, and skin capacitance in mild to moderate pediatric atopic dermatitis: A randomized, double-blind, clinical trial. Int. J. Dermatol. 2014;53:100–108. doi: 10.1111/ijd.12339.

Preuss H.G., Echard B., Enig M., Brook I., Elliott T.B. Minimum inhibitory concentrations of herbal essential oils and monolaurin for gram-positive and gram-negative bacteria. Mol. Cell. Biochem. 2005;272:29–34. doi: 10.1007/s11010-005-6604-1.

Zhou F.R., Zhao M.B., Tu P.F. Simultaneous determination of four nucleosides in Carthamus tinctorius L. and Safflower injection using high-performance liquid chromatography. J. Chin. Pharmaceut. Sci. 2009;18:326–330.

Boucetta K.Q., Charrouf Z., Aguenaou H., Derouiche A., Bensouda Y. The effect of dietary and/or cosmetic argan oil on postmenopausal skin elasticity. Clin. Interv. Aging. 2015;10:339–349.

Boucetta K.Q., Charrouf Z., Derouiche A., Rahali Y., Bensouda Y. Skin hydration in postmenopausal women: Argan oil benefit with oral and/or topical use. Prz. Menopauzalny. 2014;13:280–288. doi: 10.5114/pm.2014.46470.

Manca M.L., Matricardi P., Cencetti C., Peris J.E., Melis V., Carbone C., Escribano E., Zaru M., Fadda A.M., Manconi M. Combination of argan oil and phospholipids for the development of an effective liposome-like formulation able to improve skin hydration and allantoin dermal delivery. Int. J. Pharm. 2016;505:204–211. doi: 10.1016/j.ijpharm.2016.04.008.

Jordan M., Nayel A., Brownlow B., Elbayoumi T. Development and evaluation of tocopherol-rich argan oil-based nanoemulsions as vehicles possessing anticancer activity. J. Biomed. Nanotechnol. 2012;8:944–956. doi: 10.1166/jbn.2012.1460.

Puglia C., Bonina F. In vivo spectrophotometric evaluation of skin barrier recovery after topical application of soybean phytosterols. J. Cosmet. Sci. 2008;59:217–224.

Ring J., Mohrenschlager M. Allergy to peanut oil—Clinically relevant? J. Eur. Acad. Dermatol. Venereol. 2007;21:452–455. doi: 10.1111/j.1468-3083.2006.02133.x.

Yunginger J.W., Calobrisi S.D. Investigation of the allergenicity of a refined peanut oil-containing topical dermatologic agent in persons who are sensitive to peanuts. Cutis. 2001;68:153–155.

Dar A.A., Arumugam N. Lignans of sesame: Purification methods, biological activities and biosynthesis—A review. Bioorg. Chem. 2013;50:1–10. doi: 10.1016/j.bioorg.2013.06.009.

Chiang J.P., Hsu D.Z., Tsai J.C., Sheu H.M., Liu M.Y. Effects of topical sesame oil on oxidative stress in rats. Altern. Ther. Health Med. 2005;11:40–45.

Nasiri M., Farsi Z. Effect of light pressure stroking massage with sesame (Sesamum indicum L.) oil on alleviating acute traumatic limbs pain: A triple-blind controlled trial in emergency department. Complement. Ther. Med. 2017;32:41–48. doi: 10.1016/j.ctim.2017.03.004.

De Oliveira A.P., Franco Ede S., Rodrigues Barreto R., Cordeiro D.P., de Melo R.G., de Aquino C.M., E Silva A.A., de Medeiros P.L., da Silva T.G., Goes A.J., et al. Effect of semisolid formulation of persea americana mill (avocado) oil on wound healing in rats. Evid. Based Complement. Alternat. Med. 2013;2013:472382. doi: 10.1155/2013/472382.

Wisniak J. Jojoba oil and derivatives. Prog. Chem. Fats Other Lipids. 1977;15:167–218. doi: 10.1016/0079-6832(77)90001-5.

Meier L., Stange R., Michalsen A., Uehleke B. Clay jojoba oil facial mask for lesioned skin and mild acne—Results of a prospective, observational pilot study. Forsch Komplementmed. 2012;19:75–79. doi: 10.1159/000338076.

Ranzato E., Martinotti S., Burlando B. Wound healing properties of jojoba liquid wax: An in vitro study. J. Ethnopharmacol. 2011;134:443–449. doi: 10.1016/j.jep.2010.12.042.

Pazyar N., Yaghoobi R., Ghassemi M.R., Kazerouni A., Rafeie E., Jamshydian N. Jojoba in dermatology: A succinct review. G. Ital. Dermatol. Venereol. 2013;148:687–691.

Maranz S., Wiesman Z. Influence of climate on the tocopherol content of shea butter. J. Agric. Food Chem. 2004;52:2934–2937. doi: 10.1021/jf035194r.

Hon K.L., Tsang Y.C., Pong N.H., Lee V.W., Luk N.M., Chow C.M., Leung T.F. Patient acceptability, efficacy, and skin biophysiology of a cream and cleanser containing lipid complex with shea butter extract versus a ceramide product for eczema. Hong Kong Med. J. 2015;21:417–425.

389 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page