אם את בהריון או שהיית לאחרונה ושמת לב לשינויים בעור שלך, דעי שאת לא לבד. למעלה מ-90% הריוניות חוות שינויים בעור שלהן - ומספר תסמינים אף נמשכים זמן מה גם לאחר הגעת התינוק. אחת התופעות הנפוצות במהלך ההריון ולאחר הלידה הוא גרד עורי.
במקרה שעוד לא יצא לך לחוות את החוויה, כדאי שתקחי אותה בחשבון ותדעי שהיא נורמאלית לחלוטין, כאשר אחד המקומות הנפוצים ביותר לגרד היא הקרקפת.
לא מדובר בגירוד זעיר או חוסר נוחות זמנית, למעשה זו יכולה להיות תחושה מטריפה, מצמררת-של תחושת זחילה על כל הקרקפת או מרוכזת באזור אחד. זה עלול להיות כל כך מעצבן עד כדי הפרעה למהלך היום יום.
למה העור מגרד לאחר הלידה?
יחד עם הגדילה של התינוק בתוך הרחם, איבר מדהים נוסף שהגוף מפתח במהלך ההריון הוא השליה. השליה מאפשרת להזין את העובר בחומרים מזינים חיוניים, ובנוסף מייצרת הורמונים. מה שחושף את המערכת שלך להורמון חדש ספציפי להריון - פרגננולון (pregnenolone) ומגביר את הייצור של הורמון שכבר זורם בדם שלך, פרוגסטרון. השינויים בהורמונים אלה, משבשים למעשה את המאזן ההורמונאלי הרגיל של הגוף. לאחר הלידה, מתרחש שינוי חד, של ירידה בהורמונים אלה, לירידה זו יש השפעה מערכתית - כן גם על הקרקפת.
התנודות ההורמונליות, התייבשות ולחץ פיזי ורגשי יכולים לגרום או להחמיר גירוד, במיוחד בתקופה שלאחר הלידה. לעיתים, מדובר בתופעה לא פשוטה להתמודדות כאשר הגרד יכול להפריע לשינה תקינה ואף להשפיע על מצב הרוח של האישה.
התקופה שלאחר לידה, מורכבת מאוד, זו תקופה של החלמה בה הגוף משתנה מאוד, החל מהשינויים ההורמונאליים, השינויים במשקל גוף, וההחלמה מהפצעים. כל אלה, יש להם מחיר, העור של האישה שהופך לעיתים ליבש, פצוע ומגרד.
הקרקפת שלנו רגישה במיוחד לשינויים המתרחשים לאחר הלידה. יש בה יותר עצבוב וכלי דם מאשר לעור בשאר החלקיםשל הגוף, כמו גם יותר זקיקי שיערות ובלוטות חלב. כל אלה גורמים לכך שהאזור רגיש יותר ונוטה לרגישות לאחר הלידה. לא רק זה, הגרד ש״ך הקרקפת יכול לפתוח פתח לזיהומים נלווים.
האם קיימים תסמינים נלווים לגרד בקרקפת שנלווים לתופעה?
בנוסף לקרקפת הנדרשת נשים חוות נשירת שיער לאחר הלידה. במהלך ההריון עליית ההורמונים מונעת את הנשירה הטבעית של השיער וגורמת לכך שיש הרבה יותר שיערות על הראש (נשים שמות לב לתופעה בייחוד אם היה שיער דליל לפני ההריון).
ברגע שההורמונים נמצאים בירידה לאחר הלידה (כחודש לאחר הלידה), מתחיל תהליך טבעי שהשיער חוזר למחזור החיים הטבעי שלו, ומתחיל תהליך של נשירה של כל השיערות שלא נשרו בתקופת ההריון. התופעה מתרחשת לרוב ב4-3 החודשים הראשונים לאחר הלידה.
החדשות הטובות הן שנשירת שיער לאחר לידה היא זמנית, ולמעשה ״מתקנת״ את עצמה תוך שישה עד 12 חודשים.
בקרב חלק מהנשים, התופעה. מלווה גם בהופעתה של קשקשת. בגלל השינויים ההורמונאליים עור הקרקפת עלול להיות שומני יותר, מה שתורם להחמרת הקשקשת.
הקשקשת עצמה יכולה לתרום לתחושת הגרד הקיימת ולהחמיר אותה.
אבל, יש מה לעשות בנידון.
איך ניתן לטפל במצב הגרד?
התחילי מהבסיס, נסי להסתייע בשמפו ומרכך הייעודיים למצבים של קשקשת, או סקראב שיכול לסייע בהפחתה של התופעה.
המטרה שלך לחפש שמפו ומרכך שמכיל אחד מהחומרים הבאים: selenium sulfide או zinc pyrithione - שניהם יעילים בטיפול בתופעה.
ממליצה על שני מוצרים מIHerb (קוד הטבה AHA7011) שניסיתי וסייעו לי בשליטה על הגרד בתקופה שלאחר הלידה:
דרך נוספת להרגיע את הגירוד היא על ידי חיזוק המחסום הטבעי של העור (stratum corneum), השכבה המגנה החיצונית ביותר של העור שלנו, שמסייעת לשמור על הלחות בתוך העור ולהגן עליו מפניו גירויים חיצוניים.
המטרה, להחזיר לחות לעור על ידי קרם לחות המיועד לקרקפת או לעור יבש (טיפולי).
אם את משתמשת במרכך, שימי לב שאת נמנעת למרוח אותו על הקרקפת אלא משתמשת בו מאמצע אורך השיערה, למנוע מצבים של החמרת השמנוניות של הקרקפת - מה שיוביל להגברת הנשירה והקשקשת.
חשובה שמירה על תזונה מאוזנת הכוללת פירות וירקות. הימנעי מקשירה של השיער, מה שעלול להפעיל לחץ על אזורהקרקפת, עיצוב בחום (פן) או קשירה של שיער רטוב.
במקרים מסויימים יש צורך בייעוץ עם רופא עור.
לרופאים יכולים להיות פתרונות נוספים עבור המצבים הנ״ל אשר יכללו משחות סטרואידליות או קרמים בהתאמה. אל תחששי לפנות לבדיקה.
מקורות:
Bergman H, Melamed N, Koren G. Pruritus in pregnancy: treatment of dermatoses unique to pregnancy. Can Fam Physician. 2013;59(12):1290-1294.
Rebora A. Telogen effluvium: a comprehensive review. Clin Cosmet Investig Dermatol. 2019;12:583-590. doi:10.2147/CCID.S200471
Y. Valdman-Grinshpoun,1,2 D. Ben-Amitai,1,3 and A. Zvulunov. Barrier-Restoring Therapies in Atopic Dermatitis: Current Approaches and Future Perspectives. Dermatology Research & Practice; Hindawi. Volume 2012 |Article ID 923134
Comments