הרבה פעמים אני נתקלת במפגש עם מטופלות במצב שהמטופלת לא נגעה ואפילו לא הסתכלה על הצלקת בבטן לאחר הלידה הקיסרית. זה נפוץ מאוד וגם נורמאלי.
הרבה פעמים אנחנו מרגישים המון רגש סביב הצלקת, לידות טראומטיות יכולות לעורר דחיה ממגע וקיימים מצבים שזה פשוט לא נעים לנו לגעת.
זו הסיבה העיקרית שאני אוהבת להנחות על מגע שהוא לא ישיר, ולהתחיל בהסתכלות, כדי להתחיל את תהליך הריפוי - בהתחברות למקום. ככל שנדחה את השלב הזה יותר, כך זה יהפוך להיות קשה יותר להתמודד עם המגע. ישנה חשיבות לגעת במקום ולבצע עיסוי - בעיקר להקלה בכאב המקומי והחזרת התחושה למקום. נוסף, שחרור הרקמות הפנימיות שיכולות להידבק - משהו שכדאי לעשות אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן.
מספר טיפים להתמודדות עם מגע בצלקת:
1. לנשום - הניחי את הידיים שלך על מקום הצלקת, מעל הבגדים תחילה וקחי נשימה עמוקה, נסי להרגיש את הבטן, להכיר את הגוף שהשתנה מחדש. כל פעם נתקדם למגע ממוקד יותר עד שלבסוף תצליחי לגעת בצלקת החשופה.
2. עיסוי - בצעי עיסוי של הבטן תחילה מסביב לאזור של הצלקת, גם עיסוי זה מקדם החלמה. הרגישי בנוח לגעת באזור מסביב לפני שתגיעי לצלקת עצמה.
3. התחילי את המגע באזור עם אביזרים - למשל ביצוע העיסוי עם קיסם אוזניים, בתנועה מעגלית על הצלקת, את יכולה להסתייע מברשת רכה או ספוגית. לאט לאט תתרגלי לתחושות השונות ותוכלי לבצע את העיסוי גם עם הידיים.
4. לפעמים עוזר לכתוב את התחושות שעולות מהמגע באזור כדי לסייע בתהליך ההחלמה.
האם היה לך קשה לגעת בצלקת, מה עזר לך בתהליך?