אם התינוק נראה לא נינוח בזמן האכלה, בין אם מדובר בהנקה או אכילה מבקבוק, הפסיקו את פעולת האכלה והרימו אותו לגרעפס. תינוקות קטנים זקוקים להוצאת גרעפס אקטיבית כל 30 מ״ל לערך, כאשר תינוק יותר גדול יזדקק להוצאת גרעפס כל 90-60 מ״ל. בהנקה - נבצע גרעפס בהחלפת צד של היניקה.
אם התינוק נוטה לסבול מגזים, פולט הרבה אחרי האכילה, סובל מGERD (מחלת הריפלוקס) או נראה לא נינוח הזמן האכילה אפשר לבצע את הוצאת הגרעפס כל חמש דקות במהלך האכילה. אם התינוק לא מצליח לשחרר את האוויר הכלוא, נסו לשנות את התנוחה שבה אתם מבצעים את הוצאת הגרעפס. החזיקו את התינוק בתנוחה מאוזנת בסיום הארוחה.
המטרה להשאיר את התינוק בתנוחה זו במיוחד בילדים שפולטים יותר מאחרים, נשהה בתנוחה 15-10 דקות.
לפעמים התינוק יכול להתעורר בלילה בגלל שהוא זקוק לשחרור האוויר הכלוא במערכת, הרמה לגרעפס יכולה לסייע ולהחזיר אותי חזרה לשינה. ככל שהתינוק גדל, הוא זקוק פחות להוצאת האוויר כיוון שבולע פחות אוויר בזמן האכלה (משהו לשים לב אליו - גם תינוק בוכה בולע אוויר חופשי בזמן הבכי ולכן גם הוא יכול ״לסבול״ מגזים מיד אחרי).
לגבי הנקה, יש יונקים שלא זקוקים להוצאת גרעפס. יונקים בשכיבה, רגועים על השד ללא התנתקויות, איתם אפשר לוותר על הנושא במידה ואינם מראים סימני מצוקה. מה שחשוב זה לעקוב אחר התנהלות התינוק.