קורטיזול וחלב אם
קורטיזול הוא הורמון המיוצר על ידי בלוטות יותרת הכליה (בלוטות קטנות בחלק העליון של כל אחת מהכליות) המשתחרר לאזורים שונים בגוף. קורטיזול מסייע בתפקודים רבים בגוף שלנו, הכוללים בין היתר את התגובה של הגוף שלנו במצבים מלחיצים, בתהליכים של חילוף חומרים, שמירה על מערכת החיסון שלנו חזקה, וסיוע בשליטה על לחץ הדם, הגלוקוז בדם והיכולת שלנו לישון.
כאשר קיים מצב של לחץ, הגוף שלנו מייצר באופן טבעי יותר קורטיזול. רמות קורטיזול גבוהות מהרגיל על בסיס עקבי עלולות להוביל לבעיות בריאותיות. גם דרך חלב אם, מועבר הקורטיזול לתינוק. למרות כי מחקרים קודמים (ישנים) הראו שהורמון הקורטיזול נמצא בחלב של אמהות מניקות שחוות רמות גבוהות יותר של מתח, וכתוצאה מכך נצפו בקרב התינוקות יותר אירועי בכי ועצבנות. לעומת זאת, מחקר חדש יותר הראה שלא היה קשר ארוך טווח בין קורטיזול בחלב אם לבין כמה התינוק בוכה או לא נינוח.
במחקר שנערך לאחרונה, נמצא כי מתח פסיכו-סוציאלי משפיע על רמת הקלוריות ותכולת השומן של חלב אם.
עם זאת, נמצא כי בקרב נשים הייתה ירידה ברמות הפלזמה (כמות ההורמונים בדם של האימהות) של קורטיקוטרופין, קורטיזול ואפינפרין (הורמונים המשתחררים בתקופות לחץ) בהשוואה לנשים שאינן מניקות. נדרשים מחקרים נוספים בתחום זה.
חשוב שתדעי שבזמן ההנקה, גם בזמן חוויה של מצבי לחץ - חלב אם מהווה את המזון האופטימלי להזנת התינוק שלך. חשוב לקבל תמיכה במצבים מלחיצים, מהסביבה, מאנשי מקצוע מתאימים ואף להסתייע באמצעים תרופתיים, חלקם טבעיים להפחתת הלחץ.
מצבים מלחיצים ותפוקת חלב אם
עבור חלק מהאמהות המניקות, מצבים של מתח עלולים דווקא הוביל להגברת רמות הורמון הפרולקטין שאחראי לייצור חלב אם, בעוד שאימהות אחרות עלולות לראות הפחתה של שחרור חלב מהשד (בעקבות ההשפעה על רפלקס שחרור החלב, כתוצאה מההשפעה על הורמון האוקסיטוצין - הורמון האהבה והרוגע).
כאשר התינוק יונק מהשד, מופרש אוקסיטוצין מבלוטת יותרת המוח שלך, המאפשר שחרור של חלב אם מהשד. בנוסף לסיוע בשחרור חלב אם, הוכח כי אוקסיטוצין מפחית את תגובת הלחץ ומסייע לאמהות מניקות לנהל את הלחץ שלהן ולהרגיש רגועות יותר. מחקר מצא כי תמיכה גדולה יותר ממקורות מקצועיים עבור האמא המניקה, כמו גם הנקה למרחקים מגנה על האמא מפני דיכאון לאחר הלידה.
כיצד לשמור על תפוקת החלב?
אם כרגע את מודאגת לגבי תפוקת החלב שלך, או שאת מרגישה שיש הפחתה או ירידה זמנית בתפוקת החלב, חשוב לפנות לייעוץ כדי לא לפספס את הזמן שנדרש לפעולה. טיפים שיכולים לסייע עבורך לשמר את תפוקת החלב:
האכילי את התינוק לעיתים קרובות, כדי שהוא יוכל לפנות כמה שיותר חלב מהשד. הפינוי של החלב לעיתים קרובות, יגביר וישמור על כמויות החלב שלך. רוב התינוקות עד גילאי שלושה חודשים זקוקים להזנה כל שעתיים עד שלוש שעות, כאשר מדובר בין 10-8 הנקות במהלך היממה.
שימוש במנשא - עור לעור עם התינוק, הקרבה אלייך, משחררת את הורמון האוקסיטוצין ותורמת להפחתת מצבי הלחץ.
חשוב לעקוב אחר היציאות של התינוק, לוודא שכמות החיתולים הרטובים מתאימה לגילו, ואינו מיובש. להמשיך את ההנקה על פי דרישה, ניתן להוסיף שאיבות לאחר ההנקה, במידה והתינוק ישנוני או אינו משתף פעולה עם ההנקה התכופה.
חשוב לדעת, שהשינויים זמניים, וכי תפוקת החלב או שחרור החלב מהשד ישתקמו במצבים שאת מצליחה להפחית לחץ.
אל תשכחי לשמור על עצמך!
חשוב שלא תשכחי לטפל בעצמך בתוך המצב המתוח, אם את לא דואגת לעצמך לא תוכלי להעניק ולדאוג לאחרים.
קחי הפסקה, מנוחה, פני לעזרה של הסביבה או גורמים רפואיים כדי להסתייע בהם ולשפר את המצב. נסי לישון כשאת יכולה, ולאכול כמה שניתן מאוזן, כאשר המטרה להזין את הגוף באנרגיה הדרושה לו (זכרי, הגוף מנצל כ500 קלוריות לייצור החלב עבור התינוק שלך).
כיצד תוכלי לעשות פעולות שיכולות לסייע לך להרפייה:
הקשיבי למוזיקה שאת אוהבת.
התנתקי מהמסכים, קחי לעצמך את הזמן. אל תרגישי שאת חייבת להיות מעודכנת בכל רגע נתון. זה בסדר, שאת לוקחת את ההפסקה עבור השפיות שלך.
התמקדי בפעולות היומיות, רשמי רשימה של דברים שאת מעוניינת לבצע במהלך היום, סוג של שיגרה יומית עבורך ועבור התינוק שלך, ופעלי על פי הנקודות שרשמת.
נסי לשלב בשיגרה היומית רגעים של הפסקה ומנוחה.
אכלי תזונה מאוזנת, נסי לדאוג לארוחות מוכנות ושתי מים, לפחות 2 ליטר ליממה.
עשי מקלחת או אמבטיה, מה שגורם להרפיה.
אכלי מאכלים שאת אוהבת ונהינת מהם, כאלה שיכולים לשמח אותך.
את יכולה לרקוד בבית, עם התינוק. להיות עם התינוק עור לעור.
את יכולה לצפות בתוכנית אהובה, שגורמת לך לחייך.
זה בסדר, ומעולה אם את מצליחה לחייך או לצחוק. קראי ספר או הסתכלי בתמונות שגורמות לך לתחושה מרגיעה ומאושרת.
את יכולה לעשות יוגה או מדיטציה להרפיה, גם אם לא עשית זאת בעבר, פשוט לשבת ולנשום.
חשוב לדאוג לעצמינו במצבים של לחץ ומתח, לתת לעצמינו את היכולת לקחת את הזמן, לנשום, להרפות. במידה ואת זקוקה לסיוע - ישנם מקומות מוסדרים אליהם תוכלי לפנות.
לרגל המצב הבטחוני מרכז חוה מציע לך תמיכה נפשית בטלפון: 052-6668799
מרכזי חוסן בדרום
אשקלון - 2452 (רחוב הפרדס 18)
חוף אשקלון - 08-6775598
אשכול - 08-9965264
שדרות - 08-6611140 (רחוב הרצל 68)
שער הנגב - 08-6613330
שדות נגב - 08-9941091
אמ“ן מערב הנגב - 055-30063863 (רחוב סמילו 10, נתיבות)
מרכז חוסן בדואי - 072-2212788
מרכז חוסן בגליל המערבי ובגליל המזרחי 04-6900603
מרכזי חוסן ביהודה ושומרון
עציון - 058-3989550
בנימין - 106 (שער בנימין במרכז גוונים)
שומרון - 055-2779285
יהודה - 02-9969560
המרכז הרפואי לבריאות הנפש מרחבים (באר יעקב) ייפתח כמרכז על-אזורי לנפגעי חרדה מבתי החולים בסביבה.
מוקדי סיוע של קופות החולים
כללית - 03-7472010
מכבי - 3555*
לאומית - 1-700-507-507, 507*
מאוחדת - 3833*
מוקדי חירום של מרכזי הסיוע לתושבי כלל הארץ
ער“ן - עזרה ראשונה נפשית - 1201
נט”ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי - 1-800-363-363
מטיבת“א - מרכז טיפול וייעוץ במשפחה תורני ארצי - 2837*
ביבליוגרפיה:
Hechler, C, Beigers, R, Riksen-Walraven, J, de Weerth, C. (2018). Are cortisol concentrations in human breast milk associated with infant crying? Developmental Psychobiology, 60(6): 636-650. doi:10.1002/dev.21761.
Lawrence, R, Lawrence, R. (2021). Breastfeeding: A Guide for the Medical Profession, 9th Edition. Elsevier Publishing.
Levine, S, Muneyyirci-Delale, O. (2018). Stress-induced hyperprolactinemia: pathophysiology and clinical approach. Obstetrics and Gynecology International, 2018:9253083. doi: 10.1155/2018/9253083.
Marasco, L, West, D. Making More Milk, 2nd Edition. McGraw Hill Publishing.
Niwayama, R, Nishitani, S, Takamura, T, Shinohara, K, Honda, S, Miyamura, T, Nakoa, Y, Oishi, K, Araki-Nagahashi, M. (2017). Oxytocin mediates a calming effect on postpartum mood in primiparous mothers. Breastfeeding Medicine, 12(2): 259-262. doi:10.1089/bfm.2016.0052.
U.S. Department of Health and Human Services, Office on Women’s Health. (2021). Postpartum Depression. Accessed at https://www.womenshealth.gov/mental-health/mental-health-conditions/postpartum-depression.
Tran, V, Masterson, A, Frieson, T, Douglass, F, Perez-Escamilla, R, Duffany, K. (2023). Barriers and facilitators to exclusive breastfeeding among Black mothers: A qualitative study utilizing a modified Barrier Analysis approach. Maternal and Child Nutrition, 19(1): e13428. doi:10.1111/mcn.13428.
Taveras, E, Capra, A, Braveman, P, Jensvold, N, Escobar, G, Lieu, T. (2003). Clinical support and psychosocial risk factors associated with breastfeeding discontinuation. Pediatrics, 112(1): 108-115.
Ueda, T, Yokoyama, Y, Irahara, M, Aono, T. (1994). Influence of psychological stress on suckling-induced pulsatile oxytocin release. Obstetrics and Gynecology International, 84(2): 259-262.
Ziomkiewicz, A, Babiszewska, M, Apanasewicz, A, Piosek, M, Wychowaniec, P, Cierniak, A, Barbarska, O, Szołtysik, M, Dariusz, D, Wichary, S. (2021). Psychosocial stress and cortisol stress reactivity predict breast milk composition. Scientific Reports 11, 11576 (2021). doi:10.1038/s41598-021-90980-3.