תקופת ההריון היא תקופה כל כך מרגשת, ומלאת ציפייה והכנה לקראת בואו של התינוק החדש שהולך להצטרף לתא המשפחתי. כבר בהריון מגיע הרגע שאת כבר מכינה את חדר הילדים, מכבסת את הבגדים החדשים ועושה את כל הדברים שאנחנו עושים כדי להתכונן לבואו של התינוק שלנו! במידה ואת מעוניינת להניק עבור הבריאות של התינוק שלך, חשובה ההכנה לפני הלידה, כבר בתקופת ההריון כדי להתכונן לרגע שאחרי (מוזמנת להתרשם מהקורס הכנה להנקה במתכונת או לקבוע פגישה אישית בנושא) ואולי אפילו שמעת קצת על איסוף קולוסטרום לפני הגעתו של התינוק. במאמר הנוכחי, אגע בנושא הקולוסטרום, ויתרונות איסוף הקולוסטרום לפני הלידה. אצרף גם את המוצרים המומלצים שיכולים לסייע לך במהלך האיסוף.
לפני שנצלול לתוך כל האינפורמציה החשובה, מספר דגשים לפני שאת מיישמת את הדברים:
תמיד לבדוק עם הרופא המטפל בך האם את יכולה לבצע את האיסוף לפני תום מועד ההריון. ההמלצה היום עומדת על איסוף החל מהשבוע ה37 להריון - כדי לא לעורר מצבים של לידה מוקדמת. הרי שהאוקסיטוצין המופרש בגירוי הפטמות יכול לעשות זאת. נוסף, האיסוף אינו מומלת בהריונות בסיכון גבוה - צירים מוקדמים, קיצור צוואר רחם ותאומים.
ברוב המקרים, ניתן לקבל אישור לאיסוף הקולוסטרום מהרופא המטפל בך או אחות ליווי הריון, בשבוע 37 ואילך, כאשר אין היסטוריה רפואית שעלולה לייצר מצב המסכן את ההריון.
נתחיל מההתחלה - אז מהו אותו קולוסטרום?
״החלב הראשון״ שהאישה המניקה מייצרת, אגב, כבר בתקופת ההריון בין השבועות 22-16, הינו הקולוסטרום. לפעמים, נשים הרות מרגישות רטיבות באזור הפטמות כבר בתקופת ההריון, והתחלה של ההפרשה. אין זה אומר דבר על תקופת ההנקה או כמויות החלב העתידיות שאת יכולה לייצר, במצבים שבהם לא קיימת הפרשה, לא מדובר בבעיה. אין מה לחשוש מ״בזבוז״ של הקולוסטרום במידה ואת מטפטפת בתקופת ההריון או אוספת קולוסטרום לקראת הלידה.
למעשה, אותו “חלב ראשון” הינו גם החלב שהתינוק שלך יקבל בהנקה בימים הראשונים לחייו, חשוב להבין שהתהליך של הפרשת החלב מתחיל מהרגע של ״לידת השליה״, יציאת השליה מהרחם בשלב השלישי של הלידה, לאחר לידת התינוק (בין אם מדובר באמא שיולדת נרתיקית או בנלידה קיסרית, שבה הוצאת השליה מבוצעת ידנית על ידי הרופא המנתח בחדר הניתוח). אחרי לידה השליה - מתחיל שלב הלקטוגנזיס, ייצור החלב, ויציאת החלב מהשד.
בטח יצא לך להיתקל בשמו הנוסף של הקולוסטרום, נקרא גם “זהב נוזלי” מכיוון שהחלב הראשון הזה מכיל בתוכו באופן מרוכז חלבונים, כמות נמוכה יותר של לקטוז ושומן ביחס לחלב המעבר ולחלב ההמשכי, יש בו ריבוי נוגדנים (כדי לתת הגנה לתינוק לאחר לידה, כאשר מערכת החיסון שלו טרם הגיעה להבשלה), בטא קרוטן שזהו ויטמין A, תאי דם לבנים מסוגים שונים ועוד.
כאן חשוב לי שוב להרגיע! איסוף קולוסטרום במהלך ההריון אינו מפחית או ״לוקח״ ממה שהתינוק שלך יקבל בימים הראשונים שלאחר הלידה. הייצוק של הקולוסטרום נמשך כל הזמן, וברגע שאישה מבצעת איסוף והוצאה של החלב, השד מתמלא שוב בהכנת חלב מחודש. למעשה, החלב משתנה כל הזמן, ועובר תהליכים שונים, כאשר מהקולוסטרום הוא הופך בהדרגה לחלב מעבר ואז לחלב בשל - השינויים באים לידי ביטוי בצבע החלב, בכמויות החלב ובריכוזים של המיקרו והמקרו נוטריינטים השונים והתאים האחרים הנמצאים בחלב אם.
בתמונה אספני קולוסטרום שמייעלים את האיסוף והאחסון - ניתן למצוא אותם באתר אלפא מאמ (קופון הטבה NWL) או באמזון לבחירתך.
היתרונות של איסוף קולוסטרום
חשוב שתדעי שאיסוף קולוסטרום לפני לידה אינו חובה (קיימים גם מצבים שאמא לא מצליחה לבצע את האיסוף, בכל זאת פעולה שדורשת מיומנות, ולכן, חשוב לי לומר שזה קורה ותקין), למי שמחליטה לאסוף, כדאי להכיר כי קיימים מספר יתרונות גם לאמא וגם לתינוק! זוהי אופציה שיכולה לעזור לאמהות להרגיש שיש להן ״שליטה טובה״ יותר בהנקה מבעוד מועד, ומסייעת לייצר סוג של ״מחסן״ התחלתי של חלב אם עבטר היונק בימיו הראשונים. מתי קיימת תועלת לאיסוף:
נשים הרות עם סוכרת - בין אם מדובר בסוכרת הריון, סוכרת מסוג 1 או סוכרת מסוג שני - במצבים אלה גובר הסיכון ליילוד מבחינת מצבים של היפוגליקציה לאחר הלידה (גלוקוז נמוך בדם). המטרה שלנו לתת לתינוק את הקולוסטרום לאחר הלידה, כדי לאזן את רמות הסגלוקוז בדם ולהימנע ממצבים של היפוגליקמיה, ולכן האיסוף יכול להוות פתרון לכך. במקרים שאין חלב אסוף או לא מבוצעת סחיטה - ההצעה של הצוות המטפל תיהיה תוספת של תמ״ל.
בנוסף, איסוף קולוסטרום לפני הלידה הוכח במחקרים כמגביר את שיעורי ההנקה הבלעדית בקרב תינוקות של אמהות סוכרתיות.
צהבת לאחר הלידה - חוויתי את המצב בכל הלידות שלי, בשניים מתוך שלושת ילדי הייתה צהבת בגלל חוסר התאמת ABO, חוסר התאמה בין סוגי הדם (ניתן לקרוא בהרחבה בבלוג). במקרה של הבכורה שלי, היה מדובר בצהבת קשה, והיה צורך באשפוז בפגיה תחת טיפול באור באינקובטור, היה שלב שרצו לבצע החלפת דם ובסוף הסתדר אחרי טיפול באימונוגלובולינים. בקטנה שלי, כבר ידעתי טוב מאוד לקראת מה אני הולכת, והבאתי איתי את המשאבה בשלושת הלידות, כדי להגביר את ייצור החלב ולספק חלב לאחר ההנקה להעשרה והגדלת הפינוי של הבילירובין מהגוף.
ככל שהם אוכלים יותר, ככל שהם עושים יותר קקי, כך הפינוי של הבילירובין יעיל יותר. קולוסטרום הוא חומר משלשל אחרי היניקה, התינוק משלשל בכמות גדולה יותר (מאשר בקבלת תמ״ל), מה שהופך את הקולוסטרום למאוד מועיל עבור תינוקות עם צהבת. לצד הנקה, מזרקי קולוסטרום נוספים בהישג יד יכולים להועיל בהורדת רמות הבילירובין של תינוקך ובהפחתת הצהבת שלו!
מידע נוסף שכדאי לקחת בחשבון
מספר מחקרים הראו שאיסוף קולוסטרום לפני לידה יכול לתרום לכך שכמויות החלב יעלו בקצב מהיר יותר יחסית לנשים שאינן מבצעות את האיסוף או לא סוחטות ידנית לאחר הלידה. בנוסף, אחוז הנשים המניקות היה גבוה יותר בקרב אלו שתירגלו סחיטה של קולסטרום בתקופת ההריון. עבור נשים שאינן סוכרתיות, איסוף קולוסטרום לפני לידה יכול “להקטין את משך הזמן הנדרש בין המעבר בין קולוסטרום לחלב הבשל לאחר לידה”. למעשה, יכול לתרום לשיעורים גבוהים יותר של הנקה בלעדית.
מה קורה אם את מעוניינת להאכיל בתמ״ל?
בין אם את מתכננת להניק או להאכיל בפורמולה, התינוק שלך יכול להפיק תועלת מקולוסטרום, ולתת לו קצת לא “מבלבל” כלום! שוב, את לא “חייבת”, אבל אם את מעוניינת בכך - לכי על זה! קולוסטרום עשיר בנוגדנים (במיוחד IgA), שיכולים לעזור להגן על התינוק החדש שלך מפני מחלות. אין שום נזק לאסוף את הקולוסטרום לפני הלידה ולהעניק אותו לתינוק בימים הראשונים לחייו, ואז להתחיל גם פורמולה! את יכולה לשלב את הקולוסטרום ישירות לתוך בקבוקי התמ״ל בהמשך.
בהצלחה באיסוף!
Casey JRR, Mogg EL, Banks J, Braniff K, Heal C. Perspectives and experiences of collecting antenatal colostrum in women who have had diabetes during pregnancy: a North Queensland semistructured interview study. BMJ Open. 2019 Jan 3;9(1):e021513. doi: 10.1136/bmjopen-2018-021513. PMID: 30610018; PMCID: PMC6326334.
Demirci, J.R., Glasser, M., Bogen, D.L. et al. Effect of antenatal milk expression education on lactation outcomes in birthing people with pre-pregnancy body mass index ≥25: protocol for a randomized, controlled trial. Int Breastfeed J 18, 16 (2023). https://doi.org/10.1186/s13006-023-00552-6
Foudil-Bey, I., Murphy, M.S.Q., Dunn, S. et al. Evaluating antenatal breastmilk expression outcomes: a scoping review. Int Breastfeed J16, 25 (2021). https://doi.org/10.1186/s13006-021-00371-7